אני אוהב לנהוג,באמת

אבל אתמול זה היה די סיוט,כי לנהוג את כל הדרך מהבית שלי לגולן וחזרה לבד ,זה קשה.

שלא לדבר על העובדה  שלא הסתכלתי לפני שיצאתי מהבית במפה כדי לתכנן את הנסיעה ,משהו שבדרך כלל אני עושה

ובקצרין לא הייתי אף פעם ומשום מה חשבתי שהיא נמצאת בדרום רמת הגולן.והיא לא אגב,היא במרכז רמת הגולן.

וזה משנה.

וכשפספסתי  את הפניה שמאלה מכביש צמח - מבוא חמה לכיוון  כביש  עין גב- גונן והמשכתי ישר,חשבתי שזה לא נורא.

אני אעלה שמאלה סמוך לחמת גדר  לכיוון דר' רמת הגולן וצ'יק צ'אק נגיע לקצרין.

בפועל בסוף העליה התלולה עם הסיבובים הבלתי אפשריים,התגלה שלט שאמר שלקצרין יש עוד 63 קמ'!

הבנתי שעשיתי טעות.

טוב נו,מה יכולתי לעשות? נסעתי,הכי מהר שהכביש הרשה לכיוון קצרין והגענו קרוב ל10 בבוקר.

מה לומר על הטכס? היה משעמם,חם ואנחנו היינו המשפחה הקרובה היחידה ,אנחנו זה המשפחות שלי,של אחותי ושל אחותי השניה.

אחותו של בן דודי(בת דודתי מן הסתם) ומשפחתה נסעו לסין ואמא שלו(דודה שלי) נשארה בגבעתיים עם מיגרנה ועם בעלה.

אין מילים.

חוץ מהמשפחה היו חברים של משפחת חתן בר המצווה,שכנים וכאלה ,הכל בסביבות כ 80 מוזמנים.

אחכ,אחרי הטכס, ברחבה  שליד בית הקברות העתיק הייתה ארוחה מקייטרניג שהובא לשם

ארוחה חלבית על טהרת גבינות ,בצקים וסלטים,היה בסדר,לא יותר ובסביבות 12 בצהריים התחלנו את המסע חזרה הבייתה.

לקח שוב 3 שעות להגיע כי התנועה כבר הייתה כבדה יותר בניגוד לתנועה הדלילה בבוקר.

בלטה העובדה שזוגתי לא באה איתנו,כי מהרגע ההחלטה על העזיבה של בר המצווה ועד לביצועה,עברו כ-3 דקות.טוב נו 5 דקות

קצת נשיקות באוויר ,,,מממ... לכולם, נשיקות לבן דוד ולאשתו וזהו,כולם באוטו,חגורים,יצאנו לדרך.

כשזוגתי הטובה נמצאת,זה סיפור אחר לגמרי לעזוב ארוע.

ראשית אם זה ארוע של המשפחה שלה,נשארים עד הסוף ! אם זה ארוע של המשפחה שלי,הולכים בשעה סבירה,אבל ההתנתקות,אוי ההתנתקות,שעה לוקח לומר שלום לכולם ובדרך הילדים המיואשים הולכים לאיבוד וצריך לחפש אותם וחוזר חלילה.

אם זה ארוע רגיל,לא של אף אחד מהמשפחה,נשארים עד שעה שזה בסדר ללכת וגם אז ההתנתקות לוקחת לא מעט זמן

לכן,כשילדיי הביעו רצון ללכת,נפנפנו לכולם לשלום (עזבו נשיקות ופוצי מוצי,בעוד שבוע יש שוב ארוע,הפעם הבן של אחותי שעלה לתורה בשבת שעברה,חוגג בר מצווה באולם ונראה שוב את כולם,אז מה יש להפרד בשיטה הארוכה והמעייפת? ) והלכנו לאוטו.

בגלל שהגענו קצת באיחור,לא הייתה חניה בכחול לבן ועמדתי ממש ליד הכניסה לאתר,באדום לבן.

לשמחתי,לא גררו לי את האוטו ולא קיבלתי דו"ח חניה

אבל אחכ חשבתי שזה אומנם עיר וכאלה אבל זה  קצרין ראבק,מי עושה שם דוחות חניה?

אפרופו רמת הגולן, כל פעם שאני נמצא שם ,הנוף והשקט זורקים אותי הרבה שנים אחורה

אני לא ממש יכול להגדיר את התחושה

זה כבר לא געגוע למקום שבו גרתי,אם יש לי געגוע זה למרום גולן הישנה,מקום שכבר לא קיים והייתה בו אווירה קסומה ומיוחדת שודאי אין היום

אבל  אתה נוסע בכבישים שם וכמעט אין תנועה,אז אולי זה היום והשעה (שישי בבוקר) ואולי אני לא יודע מה,המרחבים האלה,צבע האדמה,האוויר,הריחוק מהמרכז.לא יודע.

לשמחתי,אין לי עוד נסיעות כאלה בזמן הקרוב

שבת בבוקר וזה,כל היום יוקדש למנוחה בטלה וכביסות

תיהיו טובים