יום שישי וזה,יום עמוס

אבל  כמתאבן לפוסט שאכתוב מאוחר יותר בקשר לשורות בלתי נשכחות

הייתי חייב "לתפוס קושאן" על השיר המדהים הזה,שיר דרך

 שבתקופה מסויימת של חיי כשהייתי צעיר יותר ורך בשנים הוא היה לי סוג של אור בקצה של מנהרה שלכאורה לא ראו את הסוף שלה.

אז היום שורה או שתיים מהשיר הזה

ואחכ  יהיה המשך

"על אם הדרך,ישבתי לא פעם,ממתין לאיזה כח חילוץ,בא הבייתה,עוד מעט,הרי לא תעזבי אותי בחוץ"

ואם להתייחס לשורה שבכותרת הרי צריך לכתוב אותה כחוק:

"הזמן לא עומד,הטבע זורם ולרוח יש קול חלילים,מתחילה עליה מול ההר היורד וצריך להתחשב בכללים "

שורה שמזכירה געגוע

חוץ מזה שלום חנוך גאון אם הוא יכול לכתוב שורה כמו  כל השורה שעכשיו ציטטתי.  מילים כמו "ולרוח יש קול חלילים" זה  פשוט מדהים.

אני אחזור עם עוד

תיהיו טובים אחים שלי..