| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 11/2004
אז ככה..
האמת שלא רציתי לכתוב פוסט על הפיקניק
כי באמת לא היה בו משהו מיוחד
אבל היה בכל זאת ארוע אחד שאני חייב להתעכב עליו
כשעוד הייתה לנו הדייהטסו קנינו מתקן שעליו אפשר להרכיב
את האופניים של הילדים
כי אי אפשר להכניס 3 זוגות אופניים לאוטו פרטי
אבל מאז שקנינו אותו עד אתמול לא השתמשנו בו
לגיסי היה אוטו גדול מהעבודה שלו
והשתמשנו באוטו שלו כשהצטרכנו לשנע אופניים
אבל האוטו של גיסי שודרג לאוטו קטן יותר
וחסל סדר אופניים באוטו שלו
ביום שישי כאמור הלכתי לראות איך הוא מרכיב את המתקן על האוטו שלי
נראה לי קלי קלות
בשבת בבוקר שלחתי את הילדים עם האופניים לנקודת האיסוף
הרכבתי את המתקן ללא האופניים
ונסעתי לנקודת האיסוף..
המחשבה הייתה שאם אתקל בקושי כלשהו כשאשים את האופניים על המתקן
יהיו שם אנשים שיוכלו לעזור לי
ואיזה מזל שהיו...
איך שהתחלתי להתעסק עם חיזוקי הרצועות
התחילו להתאסף סביבי אבות לילדים מהכיתה של נטע
והתחילו לעזור לי
הקטע הקשה הוא לשים את האופניים על המקום המיועד להם
ואז יש מן לשון כזאת שאמורה להכנס ולהנעל על האופניים
ואת הלשון הזאת צריך למשוך בכח
ולי יש אצבע פצועה דווקא ביד החזקה שלי
וזה סיפור..
בסופו של דבר העלנו את שלושת זוגות האופניים
הקשרים נבדקו והיו חזקים
ועמדנו לצאת לדרך שפתאום מישהו מעיר לי שלא רואים את מספר הרכב
אז נכון שכל הנסיעה לוקחת רבע שעה
אבל חוק הוא חוק
מצאתי פיסת קרטון
כתבתי את מספר האוטו בעט רגילה
וקשרתי אותה עם חוט שפגט למקום שאפשר היה לראות את המספר
נסענו
הקרטון עם המספר עף אחרי 3 דקות..
האופניים לעומת זאת החזיקו מעמד יפה
כשהגענו למגרש החניה המלא של הפארק הלאומי ברמת גן
נזקקתי כמו שחשבתי לעזרה כדי לחלץ את הלשונית שתפסה את הסגר...
מזל שהיו שם אנשים לעזור לי
כי זה באמת בלתי אפשרי
אם להתייחס לפיקניק
אז באמת יש שטח ענק לילדים לשחק בו
וטוב שהבאנו אופניים
וכדורי רגל
ופריזבי
כל משפחה הביאה את ארוחת הבוקר לה היא רגילה
ושמתי לב שכולם אבל כולם הביאו ג'חנון-טרנד לא מובן לי הטרנד הג'חנוני הזה...
כרגיל ישבנו חבורת גברים
ופטפטנו בעיקר בעניני מחשב ותוכנות ווירוסים
וקצת מאוד פוליטיקה
וככה העברנו את הזמן
אני לא מת על המקום הזה למרות ענקיותו
הוא ירוק ומוצל אומנם
אבל נורא המוני
ואני מעדיף מקומות קטנים יותר
נכון שלצורך העניין של אתמול זה התאים
ודייני שהילדים נהנו
רק לספר את סופו של הפיקניק
הגענו הבייתה אחרי שגיסי עזר לי להרכיב שוב את האופניים על המתקן
ולא שמתי קרטון עם מספר הרכב מאחורה..
וכשרצינו לפרק את האופניים
זה פשוט לא הלך
הלשונית סרבה לצאת
הרחוב היה ריק
היה חשוך
ואנחנו עומדים ומושכים ומושכים והלשונית לא יוצאת
אלמלא עבר ברחוב בחור נחמד שעזר לנו
היינו עומדים עד הרגע הזה ומושכים בלשונית..
אני לא יודע מה יהיה בפעם הבאה
אני לא יודע אם כל המתקנים בנויים ככה
אבל בהחלט צריך למצוא פתרון לעניין הזה
כשהגיע הערב הייתי כל כך עייף שבשעה 8 בערב כבר קרסתי למיטתי
אני מוכרח להוסיף דבר אחד
המראה של האוטו שעליו מתקן עם 3 זוגות אופניים היה בהחלט מראה משובב נפש ובהחלט שידרג את יכולות השינוע שלנו
וזה שהמתקן החזיק מעמד ואף זוג אופניים לא נפל חו"ח
מעורר בי מחשבות חיוביות לטיולים עתידיים
רק שבשבת הבאה אני נשאר בבית
(או שניסע זוגתי ואני לצימר אבל זו חברים בהחלט לא מטלה)
תיהיו טובים יקיריי
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
