אתמול נסענו לירושלים להדליק נרות חנוכה אצל סבתא נאווה.
לא הייתי בירושלים הרבה זמן ולראות פתאום בתוך החושך את גשר המיתרים,אני מוכרח לומר שזו חווייה משונה.
בהתחלה חשבתי שזה מן עגורן ענק ,אבל אז ראיתי אור מנצנץ בראשו ואח"כ הבחנתי במיתרים המצחיקים האלה.
מעניין מה עבר לו בראש ללופוליאנסקי(ראש העיר הקודם) כשהוא החליט שירושלים צריכה "מונומנט" מוזר כזה בכניסה לעיר.
אז התכנסנו אצל סבתא נאווה.היה בסדר כזה,
לא מבין למה צריך לקיים ארוע כזה שבגינו באים מכל הארץ באמצע השבוע, שלמחרת יש יום עבודה.
היה אפשר בשקט גמור לקיים אותו ביום חמישי כך כולם היו יותר נינוחים.
האוכל היה בסגנון אוכל בריאות כזה,
כל מיני סלטים,פשטידות וכל מיני כאלה ואני לא מצליח להבין את הקטע הזה.
הרי כולם באים עם ילדים,אי אפשר לעשות אוכל אחר לילדים? שולחן קטן בצד עם דברים שהילדים אוכלים? הרי היא יודעת שהילדים לא אוכלים את כל הוואג'רינה שהיא הכינה,אז מה, שינסו בכל זאת? שיטעמו? הרי זה לא יקרה.
לא מבין את זה ומזמן הפסקתי להלחם בקטע הזה,אבל לא יזיק להיות קצת יותר יצירתי בעניין הזה,להגדיל ראש,לחשוב,את לא רוצה הרי שיצאו ממך רעבים
הילדים בלסו סופגניות וזהו.
ירושלים הייתה מאוד קרה אבל ממש לא רטובה,בדרך חזרה כשהילדים מזרזים אותנו להגיע לתפוס את החצי השני של הישרדות(לא משהו החלק שבכל זאת הספקנו לראות),התחיל באזור נתב"ג לרדת גשם זלעפות ממש.סתם הפחידו אותנו בקשר למזג האוויר בירושלים..
כמה מילים על השנה ההולכת ומסתיימת:
אני לא חוגג את סיומה של השנה שהולכת מאיתנו ואת זו הנכנסת.
התאריך העברי וראש השנה כחג מדבר אלי הרבה יותר.
אבל בלי סיכומים הרי אי אפשר כי בכל זאת יוצאת 2008 ונכנסת 2009
אז אני לא אדבר על המובן מאליו,בחירת אובאמה לנשיא שחור ראשון בארה"ב או המשבר הכלכלי העמוק ביותר מאז השפל הכלכלי בשנות ה20 של המאה הקודמת.
אני רוצה לאזכר 2 ארועי ספורט שבעיני היו הכי בולטים בתחום:
הראשון היה גמר ווימבלדון 2008 בין רפא נאדל לרוז'ה פדרר:
משחק טניס מהאגדות,ה-6 ביולי קרב מדהים של 4 שעות ו58 דקות מעולם אחר בו נאדל הוביל ב2 מערכות,השוויצרי השווה בשני שוברי שוויון (8:10 ברביעית,7:9 לספרדי במערכה החמישית שנמשכה 80 דקות !!! ובסופה כאמור ניצח נאדל ושם קץ לשליטתו הבלתי מעורערת של פדרר בסבב העולמי.
השני,הייתה ההחלקה של ג'ון טרי בלם צ'לסי שיכול היה להכריע את גמר ליגת האלופות שנערך במוסקבה. גול של טרי היה לא רק מכתיר את צ'לסי כאלופה אלא גם מעלה את אברם גרנט מאמנה לדרגת הישראלי הראשון EVER בפסגת הכדורגל העולמי,אבל טרי החטיא,גיגס של מנצ'סטר בעט היטב והתמונה של אברם מחבק בגשם שוטף את ג'ון טרי ומנחם אותו תזכר מן הסתם לעד.
חג אורים שמח ושקט
ותיהיו כמובן הכי טובים