כמו בכל בוקר צח וזיווני ( טוב ,הבוקר שלי הוא לא צח ולא זיווני,הוא מאוד קר וחשוך אבל הוא בכל זאת בוקר והוא שלי)

אני מתארגן לצאת לעבודה,ואתם יודעים,יש דברים שעושים אותם אוטומטית וכשמשהו חסר ועדיין לא יודעים מה,מרגישים.

כך היה הבוקר,התחלתי לנסוע לכיוון תל אביב והרגשתי שמשהו חסר לי.

כשעברתי בראש על הפעולות הרוטיניות שביצעתי הבוקר זכרתי שקצת לפני שיצאתי מהבית ,לבשתי את הסווצ'ר וכדי שיהיה לי נוח יותר לבצע את הפעולה,הנחתי את הפלאפון על אדן החלון ולא זכרתי פעולה שלוקחת אותו משם.

הנסיעה מהבית לתל אביב בשעה הזאת היא עניין של 5 דקות,בעודי נוהג שקלתי אם לבצע פרסה בצומת חולון ולחזור הבייתה או להכנס לתל אביב  ובצומת הולץ להכנס לאיילון ולחזור הבייתה ולקחת את הפלאפון.

נראה לי נורא מטופש לחזור ולקחת את הפלאפון,הפכתי בראשי, אם אני זקוק היום לפלאפון יותר מבימים אחרים ולמרות שהגעתי למסקנה שהיום באמת אזדקק לפלאפון לא חזרתי הבייתה לקחת אותו.

הרגשתי נורא מוזר בלעדיו,וזה הפתיע אותי

אני לא חסיד גדול של פלאפונים, אני כמעט לא שולח, וודאי לא מקבל SMSים למרות שגיליתי שבסוג התקשורת הזה יש יתרונות גדולים (לא לצחוק עלי ! )

אבל במשך הרבה זמן אמרתי שאם היה אפשר הייתי מחזיר את הפלאפון ולא משתמש בו.

גם האמירה שאנחנו מחזיקים פלאפון רק בגלל הילדים היא  כבר לא אמירה מדוייקת וצריך לתת לפלאפון את הכבוד המגיע לו בדין.

היום לא הייתי מחזיר את הפלאפון לחנות,הוא הפך לאביזר חשוב,כמו הארנק שצמוד אלי,כמו כרטיס האשראי,מה שנקרא,אביזרים שנותנים בטחון. אין מילה אחרת

 הפלאפון הוא בשבילי הוא גם  שעון.

לפני כמה שנים החלטתי להפטר משעון היד שלי,גמילה שחשבתי שלא תיהיה קלה

הוא התקלקל כמה פעמים ודי נמאס לי לתקן אותו ולהיות תלוי בו.

חשבתי לעצמי  שיש לי שעון  באוטו,בבית יש כמה שעונים ובזמן שאני לא בבית ולא באוטו יש את הפלאפון ומאז הפלאפון משמש  לי גם כשעון

חוץ מזה כשהוא נמצא,יש סוג של בטחון שאני זמין לכל  צרה ואפשר להשיג אותי.

נורא מוזר,אבל היום למשל חשבתי שאם זוגתי הייתה רוצה הבוקר  משהו דחוף ממני האם תיהיה לה התושיה  לדפדף בין מספרי מכשיר הפלאפון שלי,להגיע למספר הטלפון של א. שעובד איתי לצלצל אליו ולבקש אותי. אחכ חשבתי שאני מגזים. אם אף אחד לא מת,הכל סובל דחיה של כמה שעות.

(אגב מוות, כשהילדים היו צעירים יותר הם היו מעירים אותי אם מישהו היה מצלצל ומבקש אותי,עד שנמאס לי מזה שמעירים אותי כל מיני עושי סקרים למיניהם ונתתי הוראה חד משמעית שאגב במפתיע מבוצעת עד היום:

אתם מעירים אותי,רק אם מישהו מת,השינה שלי בצהריים חשובה יותר מהכל וזה עובד,לא תאמינו..)

נכון שהיא נסעה הבוקר עם הבת שלי לבית חולים שניידר ואולי תזדקק להדרכה נוספת על זו שקיבלה אתמול מהבוס שלה שגר בפתח תקווה ,אבל סביר שתתקשר אליו כי היא יודעת שאני לא יודע בדיוק איפה נמצא שניידר וממני לא תבוא ישועה.

והיא באמת הגיעה בזמן לשניידר ללא עזרה והייתה אצל הרופאה האנדוקרינולוגית,לבדיקת הגדילה שאגב העלתה חרס,הילדה לא תגדל מהגובה שהיא נמצאת עכשיו וצריך להשלים עם זה

(הילדה  שאלה את הרופאה עם בנים אוהבים בנות נמוכות.. והרופאה הנחמדה אמרה לה שבנים אוהבים בנות נקודה.)

בקיצור הרגשתי די ערום היום ללא הפלאפון היה לי בהחלט מוזר ואני מקווה שלא אשכח אותו יותר.

כלומר אם חשבתי שבלי הפלאפון אהיה חסר דאגות ומשוחרר,לא היא

אני לא הטיפוס מסתבר...

ללא קשר:

אי אפשר להתעלם מכניסת אובאמה לבית הלבן,בטלויזיה  רואים את שד' פנסילבניה בוושינגטון בואכה הבית הלבן מלא באנשים.

מאות אלפי אנשים ,קרוב למליון איש מצטופפים  שם,רק כדי להיות נוכחים בהשבעת הנשיא השחור הראשון של אמריקה,ארוע היסטורי בכל קנה מידה ובעיקר ארוע שתיהיה לו השפעה עלינו,על ישראל,לטוב ולרע.

הבה נאחל לעצמנו שכניסתו של ברק אובאמה לתפקיד נשיא ארה"ב תביא לנו רק טוב.

 אגב השידורים הישירים של אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס לאלה שבכל זאת מתענינים,משודרים ביורוספורט (ערוץ 51 בYES)

מ10 בבוקר לערך

תיהיו טובים