בפוסט הקודם במסגרת הדברים שאני אוהב,סיפרתי שאני" אוכל הכל".

אם מישהו מאוהבי ומכרי היה קורא את הפסקה הזאת היה מרים גבה כאילו אומר סליחה? עלינא?

תעבוד על מישהו אחר

ובכן כדי ליישב את הדיאלוג הפנימי שנוצר בתוכי אומר ככה:

אני אוכל הכל, חוץ מזה:

אני לא אוכל  מרקים (לא להתעלף שם,לקום לקום,יש עוד אנשים שלא אוכלים מרקים,אני לא היחיד)

אני מתעלף בעיקר כשזוגתי אוכלת מרקים בצבע כתום או ירוק כזה שאלוהים תשמור

אני מוכן אך ורק לאכול מרק עוף , צח למדי עם  שקדי מרק,זה הכל.

אני לא אוכל ירקות מבושלים, אני מעדיף אותם ככה,חיים

אני לא אוכל קובה חוץ מקובה בורגול,ניסיתי קובות אחרות (דודה שולה כידוע אלופה בקובות ובכל יום שישי יש עליה לרגל לקחת קובה לסוף שבוע) לא נתפסתי

אני לא אוכל עוף,אם אני לא חייב,לא יודע,לא  אוהב

לא אוכל סוגי תרד

לא אוכל כל מיני  מנות גורמה לא ברורות

ולא אוכל פירה !

יש לי פוביה מפירה מאז הצבא

אני לא יודע איך נותנים בצבא אוכל היום, מישהו אמר שיש חמגשיות ואוכל מהמעלה הראשונה.

אז כשאני הייתי בצבא וזה היה מזמן אכלנו במסטינגים.

מסטינג היה כלי דמוי צלחת מרובעת מברזל שאיתה כמו בחדר אוכל של בית כלא הייתה נכנס לחדר האוכל בטירונות,

ושם היו מעמיסים על המסטינג מכל טוב  מצב הרוח של הטבח הצבאי.

זה היה בדרך כלל פירה מגעיל שלא ממש היה לאכילה+מנת בשר לא ברורה

אבל מה לעשות שזה היה האוכל הכמעט יחידי ואכלנו את זה,לא הייתה ברירה גם ככה בקושי  החזקנו מעמד בטרטורים.

ביום שהשתחררתי מהצבא,נשבעתי שפירה לא יהיה לעולם על צלחתי ואני עומד בזה

אגב אין לי שום דבר נגד תפוחי אדמה בתנור או כאלה בשמנת וזה,

פירה לא.

זהו,עכשיו אלך להכין שניצלים.אני על השניצלים וזוגתי בקיפול כביסה.

תיהיו טובים