| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 11/2004
יש לי געגוע
יש לי געגוע למשהו שאני לא יכול להגדיר אותו
אני מרגיש סוג של ריקנות שאין לי יכולת להגדיר מהי ומאיפה באה
יש לי יום הולדת בעוד יומיים
52 (להתאפק עם האיחולים בבקשה ..)
סתם מספר של אמצע החיים
לא מרגיש בגיל הכרונולוגי הזה
לא נראה בגיל הזה אם יורשה לי להחמיא לעצמי (ואני מאמין שיורשה לי כמאמר חלי "מארץ נהדרת ")
אבל זה לא העניין
זה לא מה שמציק לי
ומציק לי משהו - ברור לי לגמרי שמציק
אז אני מניח שחלק מהעניין שמציק לי זה המצב הכלכלי
שהוא לא מי יודע מה
ואנשים בגיל שלי חיים כבר ברווחה מסויימת
ואנחנו לא
כלומר יש את כל מה שצריך
אבל לאנשים בגילי יש את הלופ הנוסף הזה
חסכונות של שנים שהם יכולים לנצל או להסתמך עליהם
ולנו יש אומנם
אבל לא כמו שיכול היה להיות (נו..אני יודע "חוכמה גדולה" )
תמיד אפשר להאשים את הקריסה הכלכלית של העסק שהייתי שותף בו לפני 13 שנה
הפסדתי אז הרבה כסף
כסף שבהחלט היום חסר והיה יכול להיות בסיס כלכלי מצויין
אבל זה מה יש
ולא נבכה על חלב וגו'
שנינו עובדים
ושנינו בריאים תודה לאל
ואנחנו מאושרים ובורכנו ב-3 ילדים מקסימים וטובים
אבל אין ספק שהמצב הכלכלי מציק
כשאני קורא אצל אביה את התהליכים שהיא עוברת אני מאוד מתחבר ליכולת שלה להכיל את המצב
להפנים אותו
להבין שאני הוא זה שיכול לשנות בהחלטה
כלומר לשבת ולילל על המצב זה זו אפשרות
אבל שלא מקדמת אותי לשום מקום..
אז אני בוחר לא לילל
אלא לספר ולהוציא החוצה את מה שאני מרגיש
ולהצהיר על השתדלות
השתדלות שהמצב הכלכלי בשנה הבאה יהיה טוב יותר
כי אין סיבה שלא יהיה
הכותרת למעלה מטעה אולי
כי יש לי געגוע להמון דברים
אבל מצד שני אני לא רוצה לחזור לאחור
בלי קשר לתקופות טובות או פחות טובות בעברי
אני רק רוצה שיהיה טוב עכשיו
שהילדים יהיו בריאים
שיצליחו בלימודים
שבת הזוג תיהיה בריאה ותצליח במה שהיא עושה
דברים קטנים..אני יודע
הייתי מאוד רוצה לעבור דירה למשל
לגור ברמת הגולן או איפשהוא בצפון
ועכשיו יש הזדמנויות כי נותנים מגרשים בחינם
אבל מיד אני חושב על תעסוקה וכאלה
ולמרות שאני יכול לעבור לאחד הסניפים של המוסד הציבורי שאני עובד בו בצפון
אני מתקשה לוותר על מה שהשגתי ועל התנאים שיש לי כאן
כי אפילו אעבור
הרי זה כמו להתחיל מהתחלה במקום חדש
ולמי יש כח לזה..
וזוגתי בכלל תצטרך למצוא עבודה חדשה
וגם להתרחק מהמשפחה זה לא קל
ואנחו כל כך מחוברים למשפחות שלנו כאן במרכז הארץ
ומי יעשה לנו קובה במיה ביום שישי....?
בקיצור חברים
זה לא בדיוק פוסט געגוע
זה פוסט תהיות עצמי
שאלות רטוריות שכאלה
ולא צריך תשובות..באמת שלא
כלומר אשמח לתגובות וזה
אבל בבקשה בלי הכוונות
אני לא במוד להכוונות של תעשה כך וכך ולא אחרת
סליחה שאני מכוון לאיזה תגובות אני לא רוצה לקבל
אבל מותר לי
יש לי יום הולדת בעוד יומיים...:-))
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
