| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 11/2004
"מה שיוצא אני מרוצה" ..
אין ספק שמאורעות הימים האחרונים
קצת הרחיקו אותי מכאן
פשוט אין לי זמן לקרוא
וכשאני מגיע לשבת ליד המחשב
אני מוצא מספר דו ספרתי גבוה של עידכונים
מה חשוב יותר לעזזאל?
מה סדר העדיפויות הנכון?
האם העולם הוירטואלי לכאורה הוא פחות חשוב?
מה עומד מול המחוייבויות המיידיות בעולם האמיתי?
האם ויכוח קורע לב בין שדות לאמל"ש יכול לדחות יום הולדת?
אני מרגיש קצת לא נח שלא נקטתי עמדה
שלא הבעתי את דעתי
שריחפתי על פני השטח מלמעלה בזמן המועט שהיה לי בשלושה ימים האחרונים
אתם יודעים איזה מתח ועצבים צריך בשביל להעביר את מיקום יום ההולדת
כמה שעות לפני הארוע?
ואם ילדים לא יבואו בגין השינוי?
ואולי היינו צריכים להשאיר את יום ההולדת בבית למרות הכל?
למרות העכברים?
אבל אם היינו משאירים מי יתקע לידנו שאיזה עכבר קטן יחליט לצאת ממחבואו
בדיוק באמצע החגיגה וכל הילדים יפוצו לכל רוח?
וסוגיה אחרת לא פחות חשובה: בהיותה ילדה עם הפרעת קשב נטע מאוד אוהבת
לדעת שאין זעזועים בחייה
היא מפחדת משינויים
ואנחנו ערים מאוד לעובדה הזאת
עד כדי כך ערים שאמא שלה הלכה אתמול בצהרי היום לבית הספר
הוציאה אותה באמצע שיעור מהכיתה והסבירה לה למה יום ההולדת יעבור לדודה שולה
נטע לא אהבה את השינוי כמו שהיא לא אוהבת אף שינוי שמצריך פתיחות מחשבתית
אבל היא הבינה וקיבלה ואמא שלה נכנסה לכיתה
הודיעה לילדים על השינוי
ועמדה על זה שהם יכתבו ביומניהם את הכתובת החדשה
אני לא יודע אם מישהו שלא קרוב לילד עם הפרעת קשב יכול להבין את זה
לכאורה זה פשוט וקל
יש בעיה פותרים אותה
אבל אצלנו זה מצריך לגרום לילדה להבין ולקבל
ולא תמיד זה פשוט כמו שזה נשמע ולפעמים זה לוקח הרבה מאוד אנרגיה
וכשאין אנרגיה צריך לגייס אחת כזאת והרבה
אז אני שמח לבשר שרב הילדים הגיעו
ולקחת מארגנת הייה רעיון ענק
כי היא הורידה מאיתנו את הצורך לשעשע-לבדר-להמציא משחקים
שמה לעשות זה לא תחום שאנחנו שולטים בו
והיא העבירה את יום ההולדת בחיוך
בנונשלאנטיות שהערצתי אותה עליה
ואנחנו באמת היינו פנויים להנות מיום ההולדת
קחו משפט אלמותי שטוב לכל ארוע עם ילדים
ותאמרו אותו בקול וביחד
זה הולך ככה:
"מה שיוצא-אני מרוצה"
מן חרוז שכזה שמקורו בהפתעות שהיא חילקה לילדים
ושורשיו אולי בסוג ארועים שהדי- ג'י על מנת לעודד שמחה בחתונות וכאלה
מפזר מתנות לציבור הרוקדים
אז במקרה דנן זה בקטן יותר
עם מתנות קטנות הרבה יותר
ולילדים יש נטיה לא להיות מרוצים ממה שהם מקבלים כהפתעה והם חוזרים ומבקשים"להחליף להם"
אז המארגנת החכמה הזאת ישר בהתחלה קבעה את המשפט הזה כמוטו.
יעני
תסתפקו במה שאתם מקבלים ותשמחו בו
הרי אם לא הייתם כאן לא הייתם מקבלים..
ואפשר להטיל את המשפט החכם הזה להרבה תחומים בחיינו
רק שאנחנו מתוחכמים שכמותנו
לא נותנים למשפטים פשוטים לעשות לנו את זה
אנחנו צריכים משפטים חכמים
אנחנו צריכים סיבות הגיוניות
אנחנו צריכים להבין מהשורש
מה פתאום שיבוא מישהו ויאמר לנו
"מה שיוצא אתה מרוצה" ?
למה מי החכמולוג ש"יקטין" אותנו ככה?
תרגעו אנשים תרגעו
אם לא היה לנו פרופורציות בחיים איפה הייתי היום
"מתכון" כמו שהאכילו אותי ביום שישי היה יכול להתקבל אצל מישהו אחר כאילו מישהו עשה כישוף עליו
או שמה הטילו עליו עין רעה או שאר מריעין בישין של אמונות תפלות כאלה ואחרות ואני אומר : לא
כולה כמאמר לימור
"הצטרפות מקרים"
וכל מקרה הופרד ליחידה אחת שטופלה כיחידה אחת
ולא כאל התנכלות אלוהית כזו או אחרת..
אז המחיר המיידי חברים הוא כאן
מצטברים עידכונים
מתרחשים דברים
ואני לא יכול פיזית להיות ב 2 העולמות
והאמת שבמחשבה שניה אני מעדיף את אושרה של בתי ותקינות משפחתי
ואולי זה צריך להיות מחשבה ראשונה ויחידה
אבל כזה אני
רוצה להיות מאושר בעולמי החיצוני כמו זה שכאן
האמת שלא התכוונתי להאריך בנושא כל כך
אבל יצא ככה
ואולי טוב שיצא ככה
יש שמש בחוץ
אני רוצה לנסוע מאוחר יותר למקום שחניתי בו אתמול מול התחנה המרכזית החדשה
אולי הזדים זרקו שם דברים שלי
שראו שאין בהם שימוש
לפחות התגברתי על כל העידכונים משלשום ואתמול...
שתיהיה שבת רגועה חברים שלי
אתם שומעים?
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
