המון שנים שאנחנו קונים בחצי חינם,זה קרוב אלינו,זה נוח,אנחנו כבר מכירים היטב את החנות ואת מה שהיא מציעה,

וכל השנים היה לנו מאוד נוח לקנות בה.

אבל מזה כמה זמן שהחצי חינם כבר לא החנות הזולה שהיא הייתה,

לא אכנס לסיבות שלדעתי זה קרה.

גם סקרים שנעשו בעיקר לפני חגים גדולים הראו שהחצי חינם היא כבר לא החנות הזולה שהייתה בעבר ולפעמים המוצרים בה הם הכי יקרים מכל חנויות הרשת בסביבה שלנו.

מכיון שאנחנו גרים כמו שרבים מכם יודעים ביישוב אזור שגובלת באזור התעשייה של חולון שבה יש כמה וכמה  רשתות זולות החלטנו לבדוק איפה הכי כדאי לנו לקנות והפור נפל על שופרסל דיל.

אז אתמול שמנו פעמנו למקום.

נכון החניה קצת רחוקה מהכניסה לחנות,צריך לעבור כביש והחנות עוד לא מוכרת לנו ,ככה שלקח קצת זמן עד שסיימנו את הסבב

אבל היינו די מרוצים

אפילו עשינו כרטיס מועדון,ואל תקלו ראש  במעשה,בעיקר כי מעולם לא היינו חברי מועדון לקוחות של אף רשת דיסקאונט

אני מוכרח לומר שלפני שחתמנו  על חברותנו ברשת,הסבירה לנו ארוכות בחורה נחמדה וסבלנית על כל היתרונות של החברות ברשת ואם אישתי החשדנית שלא ממהרת לחתום על שום טופס אלמלא קראה אותו  אחורה וקדימה,חתמה ,סימן שכדאי.

מהמעט שגיליתי עניין ,הבנתי שצריך לקנות בחודש בסכום של 750 שקל (וזה כולל רכישה של דלק באחת התחנות של פז שבחודש ממוצע ממילא רכישת הדלק שלי כבר מגיעה כמעט לסכום הזה) ואז מקבלים החזר של 20 אחוז +הטבות והנחות על מוצרים במבצע וגם הנחות באיקאה(שאני לא מתכוון לדרוך שם בגלגול הנוכחי של חיי)

בקיצור עשינו את הצעד,עזבנו את החצי חינם ואנחנו עכשיו חברים רישמיים במועדון השופרסל.

שמועות ששמעתי אומרות שאצל רמי לוי בקניון איילון המחירים ממש ברצפה

אבל לנו אין טעם לנסוע לשם להלחם על מקום חניה ואחכ  על בלטה בחנות,שיהנו אלה שגרים קרוב.

 מחר אנחנו עולים לבית העלמין שם תיהיה אזכרה לאמא שלי שנפטרה בלידה של אח שלי לפני 40 שנה.

מדהים איך עברו כל כך הרבה שנים ועדיין נשים  מתות בעקבות לידה,רק השנה נפטרו 2-3 נשים וזה תמיד תמיד מחזיר אותי ליום ההוא של 24 במרץ 1969 יום אחרי הלידה של אח שלי.

 בעקבות תסחיף מי שפיר ומאמצים מאוד גדולים של הרבה רופאים אמא שלי לא שרדה את תהליך הלידה.

עכשיו אני יכול לספר שכשזוגתי עמדה ללדת את ילדתנו הבכורה נסענו היא ואני לבית חולים הדסה בהר הצופים כדי  שהפרופסור שניסה להציל את אמא שלי יספר לנו בדיוק מה קרה וירגיע(בעיקר אותי) שהדבר היה משהו נדיר וממש לא קורה בכל לידה.

זה עזר ליום או יומיים כי בשלושת הלידות של ילדיי הייתי בחדר הלידה ,קרוב ומעורב כדי אשכרה להשגיח שהכל יעבור בשלום

לא סומך יותר על אף אחד בעניין:-)

אחרי שאבא שלי נפטר ,אחותי סיפרה לי שאנשים מהמשפחה הציעו לאבא שלי לפזר אותנו,את שלושת ילדיו לפנימיה כי הרי היה גם תינוק בן יומו שהיה צריך לטפל בו והם חשבו שיהיה לו קשה.

אבא שלי כשאמא שלי נפטרה היה בן 37 !

בחור בן 37 עם ארבעה ילדים,אחד מהם כאמור תינוק בן יומו וילדה בת 5 שלא הבינה לאן אמא שלה נעלמה.

אבא שלי לא הסכים להצעה המטומטמת הזאת שהייתה יכולה הייתה לקרוע לגזרים את המשפחה ובמקום זאת שכר מטפלת צמודה שגרה אצלנו בבית (למזלנו יש בבית ההורים בירושלים יחידת מגורים נפרדת כך שהיא הייתה יכולה לגור שם ושתיהיה לה קצת פרטיות והיו הרבה מטפלות במשך השנים הראשונות עד שהתייצבנו על מטפלת אחת שכולנו אהבנו)  וטיפלה בתינוק ועוד אשה שניקתה את הבית ובישלה

למזלו הרב הוא יכול היה לעמוד בהוצאות הכלכליות של העניין כי אחרת אני באמת לא יודע איך היינו שורדים.

זהו

היום זוגתי ואני חוגגים 17 שנות נישואין,מאוד מאושרות,באמת.

תיהיו טובים