הרבה זמן אני רוצה לעסוק בכותרות
כלומר בכותרת שאנחנו נותנים או לא לפוסטים שאנחנו כותבים.
יש אנשים שפותרים את העניין פשוט,הם לא נותנים כותרת לפוסט.
אני הפוך מהם
אני אוהב לתת כותרת
לעיתים הכותרת רלוונטית לכתוב אבל הרבה פעמים,כמו הכותרת שלמעלה היא בכדי "לפתוח את התאבון" לקבל תשומת לב.
היום אגב בעידן שיש כל כך הרבה בלוגרים בישרא והפוסט שאתה כותב חולף בשניות ב"פוסטים שעודכנו לאחרונה" ספק אם הכותרת שאמורה לתפוס לכאורה את העיין עדיין רלוונטית.
אגב פוסט שנכתב מאוד מאוחר בלילה או מוקדם מאוד בבוקר לחילופין או בשבת בבוקר ישאר זמן רב בחלון של "עודכנו לאחרונה" ואז כותרת מענינת היא רלוונטית
מצד שני מי שנכנס ב5 בבוקר בין שישי לשבת ורוצה לקרוא משהו,יקרא גם פוסט על טוקיו הוטל אם הוא זקוק לעיסוק:-)
אבל בואו נחזור לעניין הכותרות
לעיתים אני מחפש כותרת לפני שאני כותב את הפוסט ואז אני מחפש כאמור שורה שתתפוס את העין.
כר נרחב לשורות מענינות אפשר למצוא בשירים.
כלומר שורה משיר
המהדרין יחפשו שירים משל להקת כוורת ויותר משל להקת משינה.
ללהקת משינה יש טקסטים מצויינים,שתופסים את האוזן ובמקרה שלנו את העין.
אלוהים עדי כמה פעמים יצא לי להשתמש בשורה האלמותית "אנה לא גומרת" מהשיר אנה בהתייחס להפסדים בטניס של אנה סמשנובה
לדעתי היא פרשה מטניס רק בכדי שאפסיק להשתמש בשורה הזאת (יה רייט)
יש כמובן את השיר "בדרך אל הים" שממנו הוצאתי כמה וכמה כותרות עסיסיות
כמו למשל השורה הזאת:
"בכל אחד יש איזה מין סימפטום שלא בולט באופן ממשי"
צריך להזהר לא להסחף עם המילים של השירים,נורא קל להמשיך לשורה שניה וזה קרה לי
אבל אז זה סתם מוגזם כי הכותרת היא לא האישו כאן,הפוסט הוא האישו והכותרת היא רק מלווה.
אבל קחו עוד שורה מאותו שיר לכותרת שתוכל לאפיין פוסט יותר ריגשי:
"וגם אני בתוך עצמי פתאום מקשיב למסתרי קולות נפשי"
אין בכלל ספק שלו שלומי ברכה שהוא גאון מילים לא צריך לומר, כותב המילים ומלחין השיר היה כותב בלוג, הוא היה יוצר אחלה כותרות.
וזה רק שיר אחד של משינה,ויש להם הרבה עם שורות גאוניות
מקום נוסף למציאת כותרות הוא הירחון בלייזר (ושוב תודה לנטע .כל חודש אני מופתע לראות את הירחון על סף דלתי וזה ממש עושה אותי שמח)
יש שם כותרות עסיסיות,חדות,לא לאניני טעם ,בלי שמץ של איזשהו פוליטיקלי קורקט כמו למשל:
אז מה ,את חדשה פות...?
על לפתן יומך
דנה קמה חרה
טוב נו הכיוון ברור
ויש את הפעמים בהם אני כותב פוסט וכשאני מסיים אין לי מושג מה לכתוב בכותרת
ואז אני מאלתר משהו
אני לא מסוגל לשחרר פוסט ללא כותרת
אני לא חושב שיש לי בין כל הפוסטים הרבים שכתבתי אפילו פוסט אחד בלי כותרת
אני חיב לתת,אפילו משהו סתמי,אפילו גיבוב של אותיות,העיקר שתיהיה כותרת.
אגב כמה מחברי הטובים הם סרבני כותרות ידועים וזה נורא מוזר לי,בחיי
אבל בסדר,העיקר שהתוכן מעניין
הכותרת חשובה במקרה הספציפי שלי כעורך הנושא החם
בבואי לאשר פוסטים שנאמר מדברים על חופש פסח
תמיד יש חכמולוגים שיכתבו על כמה נושאים ובין השאר על חופש פסח ואת אלה אני לא מאשר כמובן
אבל המצחיק שהם מרימים לי להנחתה לכאורה
כותרת הפוסט יכולה להיות כזאת: "מה עשיתי בשבוע הראשון של החופש,מפגש ישרא,ליל הסדר מחזירה תגובות"
נשבע לכם שאני נתקל בכותרות מהסוג הזה עם צמד המילים בסוף המבטיח מה אתם יודעים, להחזיר תגובות.
יש בלוגרים מסתבר שתמורת תגובה בבלוגם יעשו את כל הדרך עד לבלוגך וישאירו שם תגובה ! כדי שהפוסט לא ישאר שומם
ואין כמו להצהיר על זה קבל עם ועולם בכותרת הפוסט.
אבל את הפוסט שלהם אני לא מכניס לנושא החם.
זהו בערך
בלי קשר:
סילבן שלום מזכיר אחד לאחד את דוד לוי וזה פ א ט ת !
סבתא נאווה עברה אחר הצהריים ניתוח מעקפים בלב,הניתוח עבר בהצלחה,עכשיו מחכים שתתאושש ואני אבלה זמן לא מועט בירושלים בבית החולים שערי צדק כשהיא תתעורר.
1 באפריל,חודש חדש,פסח וזה
תיהיו טובים