הערב מתחיל יום הזכרון לחללי צה"ל

שמתם לב שאין כמעט דגלים ברחובות ? ודאי לא על מכוניות .

אני לא יודע למה אחרים לא שמים דגלים,אני לא שם בגלל ונדליזם עם כל הכבוד ליום העצמאות.

 בשנים האחרונות שמתי,ופעמיים לפחות שברו וגנבו את הדגל ,לכן החלטתי השנה להמנע

אני לא צריך "להפגין" את הפטריוטיות שלי,לא צריך להוכיח לאף אחד שאני בעד.

אני יודע שאני בעד,רק לא רוצה שישברו לי את הדגל ואולי יעשו לי גם נזק לאוטו.

אתמול נסעתי  לזוגתי לעבודה שלה כדי להעביר לה את האוטו כדי שתיסע משם  ישירות עם הילדה לשומרי משקל במודיעין ואחכ עמדתי במקום די שכוח אל באזור התעשיה של חולון  לחכות לאוטובוס הבייתה.

איתי בתחנה עמד איש שדיבר בפלאפון שלו ואי אפשר היה שלא לשמוע את השיחות שניהל,הוא נהג מונית ולאיש שאיתו הוא דיבר הוא סיפר מחוויות הימים האחרונים שלו,הוא גם הזכיר שהוא עולה לבית העלמין הצבאי בחיפה ביום הזכרון.

מסתבר שהילדה שלו נהרגה בפיגוע לפני 22 שנה בעת היותה חיילת וביום שלישי כאמור הוא עולה עם כל המשפחה שאגב כבר התפרקה לקבר בתו .

אחכ בא האוטובוס ובאופן שנראה לו טבעי הוא התיישב בסמוך אלי והמשיך לספר לי על עצמו ועליה.

אפשר היה לראות איך בשניות ה22 שנה האלה נמחקו והארוע שהוא דיבר עליו כאילו קרה אתמול.

לא ממש היה לי ברור איך הוא נפתח ככה לאיש זר בתחנת אוטובוס  ומספר לו (לי) על הארוע הנורא שמן הסתם שינה את חייו.

אני מניח שהיה לו צורך לדבר עם מישהו ולי באופן אישי היה בסדר גמור להקשיב,להביע אמפטיה,זעזוע קרבה למישהו שאני לא מכיר

רק בגלל שמתקרב היום הבלתי אפשרי הזה.

האוטובוס  אגב הגיע לתחנת הבית שלי כשזוגתי הגיעה לקבוצת שומרי המשקל במודיעין,זה כמה זמן שחיכיתי לאוטובוס..

כבר כמה שנים שאני לא נוהג לעשות הפרדה בין יום הזכרון ליום העצמאות,כלומר אני לא "חוגג" בערב יום העצמאות.

ויתרתי על היכולת לעשות סוויץ' כשמסתיים היום הזה וזה בסדר לי להמשיך להיות שקט ומהורהר בלי לחגוג יומולדת למדינה.

בכלל מאז שהילדים גדלו והם מבלים באופן עצמאי אני לא צריך ללוות אותם לבמת הבידור ביישוב שלנו  ,שבעיקר מתאפיינת ברעש איום ובאמצעים שגם גורמים נזק לסביבה אגב גם תרבות המנגל ביום שלמחרת גם כבר לא עושה לי את זה.

שלא לדבר על תוכניות הטלויזיה הכה משעממות שמופקות "לכבוד" היום הזה והן חסרות ייחוד וחוזרות על עצמן: בדרן מוביל מנחה בפאתוס השמור לימים האלה ,קצת ראיונות משמימים+הגבעתרון או שירה בציבור עם שרל'ה שרון וכיפק היי למדינת ישראל.

היה אפשר לצפות שערוצי הטלויזיה השונים יחפרו בארכיונם ויראו  סרטים אחרים מלבד מציצים,הלהקה וגבעת חלפון המיתולוגיות

זה בסדר להפסיק גם להראות את צ'ארלי וחצי וסנוקר ולהודות אחרי כל השנים שהם הצחיקו בפעמים הראשונות ועכשיו הם סתם משהו ממוחזר ולעוס ויסלחו לי כל אלה שמדקלמים טכסטים שלמים מהסתם הזה.

יום הזכרון מתקרב,עוד כמה שעות תיהיה צפירה,המדינה השתנתה,אנחנו השתננו.

 הרוח והחושך והמים

זוכרים מליל אתמול את צעדך

הקצף שמחה את עקבותייך

יודע שהיית כאן לבדך

אני כעיוור אחרייך הולך

רוח בחושך נושקת לפני המים

שוב לא יאיר אלי בחוף בעברך

צחור החבצלת בשחור שערך

המים והרוח והחושך

אמרו לי שעברת כאן יחפה

מדוע לא הייתי כאן ללחוש לך

חכי לי נעצבת ויפה

אני כעיוור אחרייך הולך....

החושך והמים והרוח

עונים לי בחידה שאין לה סוף

הו מה הן הקולות אשר קראו לך

בלילה בלי ירח אל החוף

מילים ולחן נעמי שמר

ביצוע,שלישיית גשר הירקון האגדית

השיר לא קשור ליום הזכרון,הוא סתם שיר יפה שכבר לא כותבים כמותו.

יום לא קל הולך להיות מחר,אבל זה ממש בסדר שיש יום  כזה.

תיהיו טובים