יום הזכרון למי שלא מבלה את היום הזה בבתי עלמין מתבטא בהאזנה רצופה לשירים שמושמעים ברדיו ובטלויזיה.
אם יש שיר אחד שמחבר אותי בעבותות ליום הזה ,עם מה שהוא מזכיר לי,עם מה שאני עברתי במקומות שהשיר מדבר עליהם
זה השיר הזה :
חום יולי אוגוסט אז היה כבד מאוד
שעת צהריים הפלוגה הלכה בואדי
תרשום בספר דף,מדובר במלחמות
תרשום פצועים שרועדים וזה נורמלי.
הנעורים יפים,הקיץ אין סופי
ועקנין הגיע לפלוגה,אלוף קרית גת.
שרף צריפים,ברח לבית גוברין
המשטרה בעקבותיו,רק פה נרגע קצת.
את מה שאני זוכר,מזה אני רושם
מרחפים באלונקות,שניים בלי שם
בזמן האחרון אצלי תמונות חוזרות משם
בזכרון המעומעם שלי היום
מסך כבד של מלחמות והזיות.
חום יולי אוגוסט אז,איצטרובל אחד נושר
מסוק נוחת,אני שוכב לבד בשטח
כשהמסוק נעלם אני פתאום רעב
מת לאכול אותך בבסיס האם לנצח.
אני חוזר עם פס,אלייך לביתך
סוגר ת'חדר,גם אלוהים לא יכנס פה
פתאום אביך נכנס,נראה כמו בוכה
בתעלה פלוגה שלמה חטפה אש נ"ס בטמפו
את מה שאני זוכר מזה אני רושם
תופס מונית חיפנית,קופץ לדיסקוטק
זונות על הגדר,אצלי בגוף רק שד בוער
הולך לרקוד עם חיילים מתים בלב
תרשום תרשום,רושם רושם.
לחן,מילים וביצוע-שלמה ארצי
אני הייתי בתעלה (תעלת סואץ מי שלא מבין) בקיץ ארוך של שנת 1972,גזרה מרכזית,ג'ידי, אני לא זוכר איך קראו למוצב
אני רק זוכר חול,הרבה חול ואז את מלחמת יום הכיפורים וחלק ממה שכתוב בשיר הזה חוויתי.
תרשום תרשום היד המקלידה שלי אומרת,רושם,רושם כך אני.
יום הזכרון 37 שנים אחרי
תיהיו טובים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
