| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 11/2004
ובלילה בגלל העכבר ישנתי במיטה של הבן שלי..
ירושלים קרה בשעות הערב-שתדעו
גשם ירד כל הדרך מעורבב בשמש שהצליחה להפציע מבעד לעננים
קשת בעלת 4 צבעים
ירוק
צהוב
סגול
ואדום
ליוותה אותנו כל הדרך לירושלים לפגישה אצל פרופסור גרוס
בבית חולים שערי צדק.
הגענו קצת לפני הזמן
ולא חיכינו כמעט
כבר סימן טוב
אם יש דבר שאני לא אוהב זה אחרי 6 חודשי המתנה שהתור מגיע
לחכות עוד בחדר ההמתנה של הרופאה
אקדים ואומר שלא הייתה סיבה מיוחדת לביקורנו את הנוירולוגית
כלומר הנה אני מסביר
כאמור לנטע הפרעת קשב וריכוז
היא קיבלה כדור אחד של רטאלין בן 10 מ"ג שהספיק לה ל 4 שעות
בשנה האחרונה מאז הביקור הקודם אצל ד"ר אדר בבאר שבע
חלה ירידה בלימודים
וההתנהגות בבית הייתה די בעייתית
זה בעיקר התבטא בצעקות
צעקות על אחיה הקטן
עונה לנו בצעקות
בקיצור כל התקשורת שלה נעשתה בצעקות
ואנחנו מאוד השתדלנו ובכל פעם שצעקה הערנו לה
לא צעקנו
לא התרגזנו
השתדלנו
אבל זה הפך למשהו די בלתי נסבל
תוסיפו לזה ירידה בלימודים
והנה לכם סיבה טובה לאבחון מחודש
רק שלפני כמה חודשים בערך התחיל לבוא שינוי
היא התבגרה
התעדנה
והעיקר הפסיקה כמעט לצעוק
הרופאה קיבלה אותנו
אשה כבת 50 אני מעריך
שיער שחור קצוץ
חדה
פנתה לנטע והתחילה לשאול אותה שאלות
כשניסיתי "לעזור" אינסטינקטיבית אולי קצת לגונן
היא תקעה בי מבט קר
ואמרה:
אבא... תרגיע..היא מסתדרת יפה מאוד לבדה..
הצטנפתי בכסאי במבוכה
ונתתי לה לנהל את ההצגה...
במאמר מוסגר אומר שהיינו במשך השנים ב5-6 איבחונים
השיטה של הרופאים שונה כמובן מרופא לרופא
אבל כל הרופאים עד אתמול לא דיברו כל כך הרבה עם נטע
וכשדברנו עליה הם העדיפו שלא תשמע
ואתמול הכל היה על השולחן בנוכחותה
ואני אם בהתחלה חששתי (מגונן...) הבנתי מייד שככה זה הכי טוב
היא ניהלה איתה ואיתנו שיחה ארוכה
שאלה שאלות שלנטע היה קשה לענות עליהן כי זה להסתכל באמת לתוכה ולומר את האמת
(למה את לא הולכת לחברות אחר הצהריים?
אני מתקשרת אבל הן עסוקות... רוצה לומר לא מתים עלי בכיתה)
וזה כואב לשמוע את זה מילדה בת 11
ואנחנו יודעים כמובן את הסיבות למה היא לא הייתה רצויה אצל רב הבנות בכיתה ותודה לאל חל שיפור במצב
היא המשיכה ובררה איתה למה היא ירדה בלימודים מעבר לבעיות הדיסקלקוליה בחשבון
ונתנה לה להבין שהיא לא אוהבת להתאמץ
היא שאלה אם היא אהבה ללכת לפסיכולוגית במשך שנתיים וחצי
היא הסבירה לה שאם לא תתאמץ לפתור דברים שהיא יכולה לפתור בעצמה
(כמו לגרוב גרב שלא בדיוק רוצה להגרב..)
יהיה לה קשה יותר אחכ
במהלך השיחה מידי פעם ביקשה מאיתנו לתאר מצבים בבית
ולספר על עברה של נטע
ואנחנו סיפרנו
סיפרנו שאחותי היא שהסבה את תשומת ליבנו לעובדה שלנטע יכול להיות שיש הפרעת קשב בזמן שהגננות בגן המשולב חשבו שהכל בסדר
סיפרנו על הלחץ של בית הספר בכיתה א' כשהם רצו אבחון מהיר ואנחנו התעקשנו על תשובות מספקות
סיפרנו איך אחרי האבחון הראשון אצל ד"ר אדר בבאר שבע
היא קיבלה רטאלין 5 מ"ג
קיבלה הוראה מתקנת-פעמיים בשבוע
קיבלה תמיכה ריגשית על ידי פסיכולוגית בהתחלה פעם בשבוע
ואותנו הדריכה פעם בחודש
ואחכ ירדה לפעם בשבועיים עם נטע
ואת כל הדברים האלה היא קיבלה בלי עזרה של אף גוף
לא של בית הספר
לא של מחלקת החינוך במועצה
לא של השרות הפסיכולוגי במועצה
הכל על חשבוננו
100 אלף שקל מהירושה של סבתא שלי
שנגמרו עד הגרוש האחרון בעיקר על טיפול בילדה
ולא אני לא מתבכיין
אבל כשאני כותב את זה עכשיו אני כועס
כי עכשיו אין לנו ואנחנו צריכים הוראה מתקנת
ואם היה לנו גם תמיכה ריגשית לא הייתה מזיקה
ואין
אנחנו לא זכאים
שנינו עובדים
אנחנו מעל קו העוני
אבל אין לנו כסף לדברים האלה
וזה בסדר אנחנו מסתדרים ונסתדר הלאה
סליחה שגלשתי הצידה...
בסופה של הפגישה הרופאה המליצה להוציא מידינו את העזרה לנטע בשיעורי הבית ולקחת חונך או חונכת שיעזרו לה
(מחר אני הולך למחלקת החינוך במועצה לדרוש להכלל בפרוייקט פר"ח
ואני אהפוך יותר משולחן אחד אם לא אקבל)
היא רצתה בתחילה לתת רטאלין ארוך טווח בן 8 שעות אבל אחכ חשבה שהפסקה בין בית הספר ועשיית השיעורים תועיל לה וכך המליצה לתת כדור אחד בבוקר
וכדור שני באותו מינון בשעה 14:30 בצהריים לעשיית שיעורים
סיימנו את הפגישה בהרגשה מצויינת
מזמן לא נתקלנו ברופאה כזאת בעלת שיעור קומה כזה
שלא עושה הנחות מצד אחד
ויודעת להעריך את מאמצינו לאורך השנים מצד שני
וזה לא מובן מאליו
שרופאים יתייחסו גם לרגשות ההורים
כבר נתקלנו בכאלה שמרחו אותנו
ואתמול היה ברור שיש לנו תשובות ועידוד להמשך
אני חושב שגם נטע הבינה
אולי לא הכל ואולי יקח לה יותר זמן להפנים
אבל אין ספק שזה חדר אליה
עובדה היא לקחה היום בצהריים רטאלין כמעט בלי לצייץ..
כשיצאנו מחדר הרופאה
על לוח המודעות שבחדר ההמתנה הייתה תלויה הרשימה הבאה
ואני העתקתי אותה בשבילכם..
כיצד אמא משתנה ככל שאני גדלה
בגיל 4- אמא שלי יכולה לעשות הכל
בגיל 6- אמא שלי יודעת המון-באמת המון
בגיל 12- אמא שלי כנראה לא יודעת הכל
בגיל 14- ברור שאמא שלי לא יודעת הכל
בגיל 16- אמא מיושנת כל כך וחסרת תקנה
בגיל 18- האשה הזקנה הזאת?? עבר זמנה
בגיל 25 טוב-יתכן שיש לה מעט ידע בנידון
בגיל 35 לפני שנחליט בואי נתייעץ עם אמא
בגיל60-מעניין מה אמא הייתה אומרת
בגיל 65 מי ייתן ויכולתי לדבר עם אמא...
יפה לא?
בלילה גילינו את העכבר בחדר של נטע
ונטע ועידו אפרופו אמא ישנו איתה במיטה
אני הוגלתי לחדר של עידו
וישנתי מצויין
מישהו הזכיר חתול...?
ועל הפרעת הקשב שלי והעצות שהיא נתנה לי בפוסט אחר..
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
