שמתם לב להבדלים בין ארנקי נשים לאלה של הגברים?
משום מה בלי קשר לכמויות הכסף שמוחזקים בארנק,ארנק הנשים תמיד תפוח ונורא מסודר.
אני אוהב להסתכל כשאשה פותחת את הארנק שלה: כרטיסי האשראי וכרטיסי המועדונים השונים מסודרים כמו חיילים.
הכסף הקטן בנישה עם הריצרץ
השטרות מסודרים במקום המיועד להם,ובטח יש גם מקום לפתקאות קטנות שבהם הן רושמות דברים שהם רוצות לזכור.
אני כגבר שלא מתיימר ליצג את עם הגברים, לא יכול לסבול את ההרגשה שיש לי ארנק בכיס האחורי של המכנסיים,כמו שנושאים אותו רבים מבני מיני.
האמת שאין לי בכלל ארנק.
את הכסף הקטן אני שם בכיס שמאל,את השטרות בכיס ימין (ואגב אני לא אוהב ללכת עם מזומן עלי, אני משתדל שיהיה לי כסף לחניה ועוד קצת), וכרטיסי האשראי+רשיון הנהיגה+ כרטיס מגנטי של העבודה שבנוסף פותח את המחסום במגרש החניה של מקום העבודה שלי +הכרטיסים המגנטים של קופת החולים שלי ושל שלושת ילדיי.את כל אלה אני שם בסוג של ארנק שבו יש רק מקום לכרטיסים מהסוג הזה.
כבר כמה חודשים שהניילונים שמחזיקים את הכרטיסים התבלו לגמרי,
לא אחת נפלו לי כרטיסים והפחד שאאבד את כרטיס האשראי שלי היה גדול ומוחשי.
אתמול היינו זוגתי ואני בסידורים בחולון ואז ראינו חנות תיקים וזוגתי קפצה על ההזדמנות ורכשנו מחזיק כרטיסים מגנטים חדש
עם ניילון לכל כרטיס והכל.
אגב סידורים,היינו בבנק טפחות,רצינו לברר אפשרות להחליף את המשכנתא שלנו באחרת עם ריבית טובה יותר כדי להקטין את סכום ההחזר.
לפני 3 חודשים היינו באותו בנק אצל אותו פקיד ואז הוא שלח אותנו הבייתה כדי לעשות שיעורי בית
היינו צריכים לברר בקשר לתוספת של המשכנתא מדובר ביטוחי החיים שנלווים למשכנתא וכמה הם יעלו לנו בגילנו המתקדם
אז בררנו,נכון שלקח קצת זמן,אבל הנה ,חזרנו עם תשובות.
הקטע המדהים היה שאותו פקיד שלפני 3 חודשים סיפר לנו כמה המשכנתא שלקחנו בשנת 92 הייתה גרועה וכמה ריביות שילמנו,
אתמול אמר שכדאי לנו להשאר במשכנתה הזאת!
הטענה העיקרית שלו הייתה שנשאר לנו 3 שנים למשכנתא וחבל להחליף.
אחרי שיצאנו משם חשבתי ש 3 שנים זה 36 תשלומים וזה המון כסף ! והתנאים אותם תנאים,אז למה בעצם לא להחליף ראבק?
אני מניח שנלך הבייתה נחשוב על כל מה שהוא אמר ואז נחליט.
אני לא יודע מה איתכם,אבל לי יש בעיה עם כפות רגליים לא יפות
אני יודע,קטע מטורף ,אבל כל אחד והשגעון שלו והשגעו ןהסמוי שלי זה כפות רגליים.
אני מתבאס מנשים שיש להם כפות רגליים לא יפות בעיני והכי גרוע שאצבעות כפות הרגליים לא סימטריות.
אתם יודעים האצבע הגדולה ושאר האצבעות צריכות בעיני להיות בסדר גודל פרופורציונלי מהגדול לקטן..
אני זוכר עד היום איך התלהבתי מדודה שלי.
כלומר דוד של פגש בחורה יפה ומקסימה ועמד להתחתן איתה
היא הייתה בת 24,אני הייתי בן 16 והרגשתי שאנחנו כמעט בני אותו דור
שאנחנו קרובים בטעמים שלנו
אני זוכר שלחתונה קניתי לה את התקליט HELP של החיפושיות
אבל אז הסתכלתי על כפות הרגליים שלה וכל היופי שלה והקסם נעלמו
היו לה כפות רגליים נורא לא יפות
האצבעות של הרגליים היו בגדלים שונים,לא בצורה סימטרית וכנער בן 16 לא הבנתי איך יכול להיות דבר כזה.
טוב מאז התבגרתי והבנתי שכפות רגליים הם לא הדבר שעליו יפלו או יקומו יחסים,אבל עדיין נשאר לי עד היום העניין הזה..
הכי מצחיק כשפגשתי את זוגתי די שכחתי לבדוק את כפות רגליה וכשכבר שמתי לב, לא השתגעתי משמחה.
כלומר הם בסדר,נסבלות, אבל יש שם משהו שמשגע אותי עד היום כאילו יש שם 2 אצבעות שהן קצת עקומות (מטורף נו אני יודע)
ולעיתים אני מציק לה על העניין
אבל אז, היא מסתכלת עלי כמו על איזה קוקו ואני עוזב את הסוגיה עד ששוב אני שם לב.
הנה גיליתי לכם את ה,פטיש' שלי,משהו שלא סיפרתי לאף אחד בחיים (חוץ מלאישתי כמובן).
ה1 למאי היום, חג הפועלים
כשהייתי צעיר יותר הייתי חבר בתנועות שמאל קיקיוניות שקידשו את החג הזה
כשאני חושב על זה היום אני לא מצליח להבין באיזה סרט הייתי שגרם לי לצעוד בצעדות 1 במאי ואני לא אספר לכם איפה צעדתי,יש גבול לפתיחות שלי:-)
משהו הזוי לגמרי,תלוש מהמציאות שלנו.
אבל בסדר,הייתי "מהפכן" צעיר לכאורה שחשב שהוא יכול לשנות את העולם, לשמחתי האפיזודה הזאת עברה לי מהר מאוד ,אני אגב לא נגד הצעידה עצמה,אלא שנראה לי תלוש להעתיק לכאן מנהגים של משטרים צבועים כמו למשל של סין וברית המועצות לשעבר,אבל זה דיון אחר שלא ניכנס אליו עכשיו.
מה שכן נשארה לי רגישות לעניין הפועל הפשוט ואני מבין לגמרי את חשיבות ההסתדרות ואת יכולת ההגנה שלה על העובד מן המנין.
אז נכון שגם ההסתדרות עושה טעויות ונכון שהיא לא תמיד מצליחה להגן על כל העובדים בעיקר על כל סוגי עובדי הקבלן למיניהם,שומרים,מאבטחים,קלדניות וכו'
ואני מרגיש מגוייס להרים קול וזעקה נגד חוק ההסדרים למשל או נגד עוולות אחרות שנגרמות על ידי בעלי הון שאני לא נגדם באופן אוטומטי,אבל הם מוחזקים חשודים תמידית בעיני שהאינטרסים של העובד מן המנין לא תמיד עומדות מול עיניהם.
ולכן צריך לפקוח עין ולהיות ערני.
1 במאי היום, בסופו של החודש הזה אחגוג 6 שנים להיותי איש ישראבלוג
מדהים בעיני כמה המקום הזה נתן לי,אבל את הסיכומים אעשה בסוף החודש הזה ולא כרגע
יום שישי היום,נכנסה המשכורת (הייתה תוספת ביגוד),החלטנו שניקח חופש ביולי ולא ביוני,למלון יותר זול ול5 ימים במקום 3.
כפוף לרחמנותו של הבוס של זוגתי שיסכים לתת לה 5 ימי חופש שכנראה אין לה כבר
בתמורה לירידה ב"איכויות" המלון,"שיחדתי" את הילדים בהבטחה לביקור לפי בחירתם בעיר המלכים או בריף הדולפינים למרות שבריף היינו כבר וזו לא הייתה מציאה גדולה.
כלומר נחמד לצפות בהם אבל אני זוכר שאין אפשרות לשחות לידם,אבל אולי אני טועה.
זהו. כרגיל בימי שישי,קניות,כביסה ורגיעה עם עיתוני השבת.
תיהיו טובים