| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 11/2004
כשהשמש עולה...
התעוררתי הבוקר עם גילוי שמביך אותי קצת:
מאז שלשום בלילה
שזוגתי היקרה ילדיי האהובים וכלבתי הנובחת עקרו לדודה שולה מאימת העכבר-חולדה (שאגב פשוט לא נראה מאז..)
אני מה זה נהנה...
אז נכון שהבית די הפוך כי זוגתי סידרה את החדר של הילדה
מיינה דברים שצריך לזרוק
סידרה ארונות בגדים וכו'
וחלק מזה עדיין נשאר בסלון
ונכון שבמשך היום הם נמצאים כאן
אבל בשעות שהם לא נמצאים כמו אתמול בלילה ועכשיו
אני נהנה..
יש שקט
אני יושב לי מול המחשב בלי להרגיש אשם
יש לי 3 ספרים שלקחתי בספריה:
"פרא אציל" של דוד בוסי שמאוד נהניתי מספרו הראשון
"בילי בלום אוהבת ככה" של אהוד אשרי שהוא חבר של חבר
וספר של עלי מוהר ודוד טרטקובר שגיליתי בנבכי הספריה על חוויות שלהם ממלחמת יום כיפור
אז נכון שטרם התחלתי לקרוא
אבל יש לי כוונה
אתמול באזכרה לסבתא פגשתי את אחי הצעיר שהוא כאמור קמב"ץ מופלא ביחידת שריון סדירה
ושוחחנו על מקרה המ"פ שהרג את הילדה הפלסטינית בת ה13
הוא הרי שירת באותו קו עד לא מזמן ורציתי לדעת מהעינים שלו
האם עד לכאלה דברים הגענו
שהורגים ילדים חופשי (ואל תגידו שגם הם הורגים ילדים שלנו-זה לא העניין עכשיו)
הוא אמר שסביב כל מוצב יש אזור ברדיוס של 70-80 מטר שלפלסטינאים אין רשות להכנס אליו
ומי שנכנס יש אישור לירות כדי להרוג
מחריד ככל זה נשמע אפשר להבין שצה"ל מפחד אפילו מילדים שנושאים מטענים עליהם
אבל אחי אומר שזה בכלל לא בעיה
צה"ל רואה את מניחי המטענים האלה ואם זה ילד מניחים לו להניח ואחכ שולחים מישהו לפוצץ את המטען
אז מה קרה כאן שאלתי?
למה הרגו את הילדה???
אחשלי שבשנתיים של שרותו הצבאי ראה דבר או שניים הסביר
שהחיילים במוצב כולל המ"פ טעו בשיקול דעת
ולא רק שטעו
גם שיקרו
ולא רק ששיקרו
המ"פ לא היה אהוב על חייליו
וכשהם הבינו שהוא אחראי גם על הטעות בשיקול הדעת וגם שהוא
לא ממש מ"כוחותינו" (הוא דרוזי או בדואי)
החליטו להפיל עליו את כל התיק
הבעיה שהתחקיר הצה"לי שנעשה נעשה בצורה שלומיאלית
גם מפקד האוגדה - זכאי
וגם הרמטכ"ל לא הבינו בהתחלה שיש כאן דבר עמוק יותר מסתם חוסר בשיקול דעת ונטו להניח למ"פ
עד שהבינו שזה סיפור אחר
נהייתה כאן סערה
תוסיפו לזה את ההקלטות מרשת הקשר בתוכנית "עובדה"
הדיווח המצמרר ביובשו של התצפיתן
וקולו של המ"פ שמוודא הריגה של ילדה בת 13 שכבר ראו שאין עליה מטען
עשו את צה"ל צבא רע ונורא
בכלל אמר אח שלי המון ילדים נפגעים סתם
כלומר הם מפגינים נגד הכיבוש
זורקים אבנים על טנקים וכו'
אבל הם ילדים ובסיטואציה המטורפת שהם נמצאים בה טבעי בעיניהם להצטרף למאמץ נגד הכיבוש
ואני שואל את עצמי בפעם האלף מה היה קורה אם המצב היה הפוך
אם אנחנו היינו תחת כיבוש (ולא אל תגידו שהיינו נזרקים מיידית לים)
האם גם הילדים שלנו הדעתנים האלה
המודעים כל כך לזכויותיהם לא היו מתגייסים להלחם בכובש?
אני חושב שכן
ולכן אל תתפלאו אם ילדים של עם אחר מנסים לעשות כך למען עמם וחלקת אדמתם
וזה מאוד עצוב
ואני בטוח שיש צד שני לארוע ולדוגמאות שהבאתי
תמיד יש צד שני
ואני מודע לו ומכיר אותו
אבל כל זמן שאנחנו הכובשים והם הנכבשים והסיטואציה בלתי נסבלת
בואו נעזוב את הצד "הצודק" שלנו..
ולא התכוונתי לכתוב כל כך הרבה על הנושא הכאוב הזה בבוקר של שבת
אבל חשוב לדעת גם את הדברים האלה
אני שמח שכשאני הייתי בצבא לא יצא להיות באינתיפדה בכלל
לא בראשונה ולא בשניה
לא רדפתי אחרי זורקי אבנים
לא סיקלתי פיגועים
לא עמדתי במחסומים
לא יריתי מעל ראשם של מתקהלים
עשיתי דברים אחרים
אני אגב זוכר שכשהיינו בסיני לפני מלחמת יום הכיפורים הוצבנו במחסום
אבל המחסום ההוא היה להפגנת נוכחות נגד המצרים שממול
או לכוון ישראלים טועים שהגיעו למקום בטעות
זה היה קרוב לתעלת סואץ
דרומית לצומת פרקר
ואני זוכר שאמרו לנו לסדר את המחסום
לנקות את האוהל הצמוד
לנקות נשק ולהתגלח ולהראות כמו חיילים כי אלוף הפיקוד
שמואל גורודיש יבוא לבקר אותנו..
מי שלא מבין את משמעות הבשורה יחשוב על דבר גרוע שבגרועים שהוא יודע שעומד לנחות עליו בהתראה קצרה
ויבין באיזו אימה נתקפנו ובאיזו תזזית עשינו את ההכנות לבואו
השמועה סיפרה שבכל ביקור שלו הוא מכניס 2-3 אנשים לכלא בגלל
דרישותיו הגבוהות שאף אחד לא יכול היה לעמוד בהם
אחרי כמה שעות של נקיון וסידורים
הודיעו שהוא לא יבוא..
וככה אפשר היה להשען על כסאות הנח שהיו לנו שם ולהרגע באכילת אבטיח שהורדנו מאיזו מכונית שהואילה לעבור במחסום המיותם שהיינו בו...
יש שמש בחוץ
אחרי יום מלא גשם אתמול
לא תזיק קצת שמש
בסערת הארועים של השבוע הזכרתי אתמול לזוגתי כשאנחנו יושבים בתוך הבלאגן של הבגדים והספרים והמשחקים שהוצאנו מהחדר של נטע
והסלון נראה אללה יוסטור
שהיינו אמורים לצאת אתמול לצימר..
היא הסתכלה עלי בחיוך ואמרה שהמכסימום שאנחנו יכולים לעשות בסיטואציה ההזויה של אתמול
זה לבנות משמיכות אוהל בסלון לקוות שאף חולדה לא תתקיף אותנו
ולהנות מכמה רגעים של שקט..
אבל לא עשינו את זה..
אולי נשמור על האפשרות במסגרת של 50 הדברים שעוד לא עשינו
ונרצה לעשות בחיים
כמו שכתבתי לדארלינג בתגובה לפוסט האחרון שלה
אני אוסיף את הקמת האוהל בסלון
לרצון שלי ללמוד תיפוף
ללכת לקורס איפור
ולהיות במלחה ולחוות נצחון של הפועל ירושלים על מכבי תלאביב בכדורסל
אני אומר לכם כמו שאמרתי לדארלינג
נצחון של הפועל ירושלים כדורסל על מכבי תל אביב זו חוויה אורגזמית
בלי ספק אורגזמה במיטבה..
השמש עלתה
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
