ראשית לכל אני רוצה לומר תודה גדולה לכל אלה  שברכו

ואמרו מילים טובות וחמות  לרגל יום הולדת 6 לבלוג

תודה לכם !

חוזרים למציאות ואני רוצה לספר לכם על ישראל,איש בשם ישראל.

ישראל היה במשך הרבה שנים בעל חניון מכוניות לא גדול ברח' מטלון 56 בתל אביב.

 איש רזה ודק ,מבוגר, שניהל חניון בעיקר למינויים ברח' מטלון בין רח' העליה לצ'לנוב.

ישראל לא היה רק מנהל החניון,הוא היה הלב של קטע הרחוב הזה שיש בו חנויות ודיירים.

 בנוסף לניהול החניון הוא שמר על סחורה שסוחרים בסביבה קיבלו ולא היו באותו רגע בחנות והביאו לישראל שישמור

והוא בחיוך, שמר ועזר גם אם הבותקה הקטנה שלו לא תמיד הייתה יכולה להכיל כל כך הרבה דברים.

הוא קיבל דאר עבור העורך דין בבנין ממול כשזה לא היה במשרד ,ידע מתי הספר מאחר,מה קורה עם החנות שנסגרת,היה קשוב לרחשי הרחוב,עזר  לכל מי שביקש עזרה,בלי תמורה.

נתן לחנות בחינם למי שרצה לחנות רק כמה דקות והיה הלב של הרחוב במשך הרבה שנים.

ישראל היה איש שכולו טוב לב

לפני שבוע וחצי הוא קיבל שטף דם קטן במוח ואושפז בבית חולים

בניו החזיקו את החניון בזמן שאושפז ולכל מי ששאל אותם על ישראל הם אמרו שהוא יוצא מזה והולך ומחלים.

ביום ראשון נפגשנו נחום בעל חנות במטלון 58 ואני אצל חוליו,בעל חנות הצילום בעליה 19

מה קורה אצלכם ברחוב ? שאל חוליו את נחום מהחנות במטלון 58 למרות שהוא יושב 2 חנויות מהפינה של מטלון 49.

למה אתה שואל כך נחום? כי כל הזמן מתים אצלכם ברחוב אנשים אומר חוליו ושיערות שערי סמרו

מי מת הפעם שואל נחום וחוליו אמר : ישראל.

רצתי לשם,ישב שם מישהו שאני לא מכיר ועוד לא הייתה מודעת אבל

מה עם ישראל?שאלתי את הבחור והוא הסתכל עלי בעצב ואמר,מת,אתמול בערב.

 רחוב מטלון בין צ'לנוב לרח העליה והרבה אנשים משני צידי רח' העליה ובשוק לוינסקי באבל

הלך מאיתנו איש ענק,יקר וטוב לב מאין כמוהו.

קראו לו ישראל

יהי זכרו ברוך

רציתי לכתוב על עוד כמה דברים מעניני היום,אבל נשאיר את זה ככה

לא מתאים לערבב

תיהיו טובים