זאת קבלת פנים? אתה חוזר הבייתה ומתבשר שאלילת נעוריך,פארה פוסט  מתה

אשה מדהימה ביופיה הייתה בצעירותה,מי לא זוכר אותה במלאכים של צ'ארלי?

ואתה קם מלא עיזוז בבוקר והופס מייקל ג'קסון,אלוף נעוריך שלצליליו הראשונים רקדנו דיסקו,הלך לעולמו.

מצד שני עומר כספי נבחר בדראפט במקום 23  ,ישראלי ראשון בNBA

זה שזה לסקרמנטו,אחת הקבוצות הכי גרועות בליגה,זה כבר סיפור אחר

וזה שדודי סלע עלה לסיבוב השלישי בווימבלדון,גם זה כבוד.

אבל נעזוב את הבלי העולם הגדול ונתרכז בחופשה בה היינו

היינו כאמור במלון פרימה מיוזיק דרומית לאילת,ליד המוזיאון התת ימי

בוא נסכם את המלון ב- לא מי יודע מה

אגב לא צריך להתפלא שכך ,כשאתה משלם כל כך מעט כסף זה מה שאתה מקבל

מקום חביב,בלי הרבה אפשרויות  תעסוקה במלון עצמו

בריכה נחמדה,חוף ים בצידו השני של הכביש

האוכל מאכזב

היה ובשפע אבל  משעמם

כאילו לא בשמיים

נחנו הרבה ומצד שני ניסינו  שהילדים לא ישתעממו

וככה היינו בחי בר ביוטבתה,מאוד מאכזב

כמה חיות על פני שטח ענק בעיקר בנות יענה וראמים

טוב ששילמנו פרוטות כי אנחנו חברים בחברה להגנת הטבע והכניסה  לשכמונו מאוד זולה

היינו בחוף אלמוג,שם יש ריף של אלמוגים לצפיה עם שנורקל,גם כאן הכניסה למחזיקי כרטיס החברה להגנת הטבע היא חינם ומשלמים רק על המשקפת והשנורקל,זה נחמד והכל אבל הים באותו אחר צהריים היה מסוכן בגלל רוח מאוד חזקה שאיימה לסחוף מי שלא שם לב לכל הרוחות וזה קצת מפחיד

ביום רביעי היינו בעיר המלכים

וזה חברים מסחטת כספים אחולשקשוקה

הכניסה עולה הרבה כסף

שילמנו 416 שקל לחמשתנו,אפשר להעביר שם בקלות מעל חצי יום

ולילדים זה בהחלט יכול להיות מאוד מעניין,אני באופן אישי התעייפתי אחרי 3 תחנות

אבל הם יכלו להמשיך עוד ועוד.

נסענו לאילת דרך מצפה רמון  ובצומת ציחור ירדנו לכביש הערבה

מה שהתברר כטעות גדולה כי מבאר אורה עד אילת מתקנים את הכביש והתנועה פשוט זוחלת

בכלל כביש הערבה הוא מחדל תחבורתי,כל כך הרבה שנים הוא משמש  נתיב תחבורתי ראשי לאילת  וכמעט כל הדרך מאילת עד צומת הערבה יש נתיב אחד.

רק מצומת הערבה  בעליות לכיוון דימונה  הכביש מתפצל לעיתים ל2 מסלולים ומזל שכך כי יש שם משאיות שמאיטות את התנועה בגלל העליות הקשות

כנהג זו חוויה די מפוקפקת לנהוג בכביש הערבה

כאמור מסלול אחד לכל כיוון,וכשאתה רוצה לעקוף זה לא ממש אפשרי כל הזמן ואז מזדחלות שיירות ענקיות אחרי משאית  שנוסעת די בשאנטי

חוץ מזה  הנוף כל כך הומוגני  ומשעמם שאין פלא שהתחלתי לזגזג על הכביש,מזל שזה קרה כבר ליד דימונה..

אפשר לכתוב פוסט נפרד על חוויותי כנהג בכביש הזה

אתה נוסע בשיירה,רואה מי לפניך ובראי רואה את אלה שמנסים להיטיב את מקומם בשיירה ועוברים אותך

שלא לדבר על מקומות עצירה

פעמיים עצרנו למנוחה בדרך לשם:

 בתחנת הדלק פז במישור רותם,תחנה קטנה,נחמדה,

ומצד שני  עצרנו ביוטבתה במזנון וחיש קל ברחנו  כל עוד רוחנו בנו

כל כך הרבה אנשים ! כאילו מה קרה? זה המזנון היחיד בדרך?

בדרך חזרה עצרנו בחצבה וגם שם כמו ביוטבתה אין מקום לזוז ולכן המשכנו עד דימונה שם היה  נעים יותר

הגענו הבייתה,הכלב מאוד שמח,שרד את החופשה שלנו בגדול.

וזהו, ביום ראשון חוזרים לעבודה ולמלאכה

היה טוב להיות ביחד וזה החלק הכי חשוב בחופשה הזאת,עזבו מלון או  הוצאות כספיות כאלה ואחרות,הביחד היה הכי חשוב ואני מאמין שלכולנו החופשה הזאת עשתה רק טוב.

תיהיו טובים