עקיבא יעקב אלקריף נורה ונפצע  בואדי סאליב בחיפה על ידי פלוגות השיטור של מפא"י ביולי 59 במה שנקרא לימים"מהומות ואדי סליב".

בואדי סאליב,ביולי 59 התחילה  המהפכה המזרחית שדוכאה בכח רב על ידי פלוגות הפועל של  אלמוגי ואבא חושי,

חיפה נקראה אז חושיסטאן.

אבל זה רק הרקע.

ג'ו עמר עלה לארץ 3 שנים לפני התאריך הזה

כשעלה לארץ ב1956 כבר היה זמר מוכר במרוקו מולדתו,והארועים בואדי סליב הביאו אותו לכתוב את שירו הראשון.

אני לא זוכר עכשיו מתי התחלתי לשמוע את ג'ו עמר,הייתה בקול ישראל במוצ"ש אני חושב תוכנית בה שרו שירי חזנות ופייטנות

ואבא שלי שאומנם בא מבית אשכנזי אבל גר בילדותו בשכונות העניות של ירושלים  הכיר כנראה את סוג המוזיקה הזאת ולימד אותי לאהוב אותה

ודרכו הכרתי את ג'ו עמר.

היו לנו  אני זוכר כמה תקליטים שלו,לצד תקליטים של מוזיקה קלאסית שהורי שמעו ופיארו את סלון ביתנו.

זמיר היה ג'ו עמר,בפרוש זמיר

תוסיפו לעובדת היותו זמיר את העובדה שהיה  פורץ דרך בתחומו,איש שידע לדבר עברית נכונה,דעתן,חריף שכל,רחב אופקים

האיש היה עקשן,לא ויתר  לאף אחד,ודאי לא לחברה האשכנזית -המפא"יניקית ששלטה כאן ללא מיצרים עד 1977

ואפשר להרחיב על קוצר הראות שפשה בחברתנו עד 1977 אבל זה לא הנושא

לא השמיעו מוזיקה מזרחית ברדיו בתחילת שנות ה60

אני חושב שהייתה שעה שבועית לז'אנר הזה ואני  יודע שג'ו עמר לקח כמה חברים ועמד עם שלטים מקרטון מתחת  לאולפני הרדיו ברח' הלני המלכה בירושלים,כדי למחות על העוול

אז שמעו אותו וקיבלו אותו לתזמורת של זוזו מוסא. עוד  נישה.

בכלל האוזן האשכנזית לא הייתה מסוגלת לקבל מוזיקה ערבית,או מוזיקה מזרחית.המדינה הייתה שטופה בפחד איום מכל דבר שהריח ערביות.

תוסיפו לזה את עובדת הרגשתנו ש"כל הערבים רוצים להשליכנו לים" ו"העולם כולו נגדנו" שהממסד טיפח באדיקות ושהיה מאוד מקובל לחשוב  ככה בשנות החמישים והשישים ואולי גם בצדק ואם גם הקשבת למוזיקה ערבית  או מזרחית נחשבתה לחריג,כמעט בוגד.

ילדים מבתים מזרחיים התביישו במוזיקה שההורים שלהם שמעו !

הם רצו להיות ולהרגיש ישראלים,מבחינתם בצדק.

לא אחת שמעתי שילדים מבקשים מהוריהם או מאמא שלהם בנקיונות של יום חמישי שכל השכונה שומעת,להנמיך את המוזיקה הזאת,כמעט להסתיר אותה.

במאמר מוסגר בהמשך לפרק הקודם אומר שתזמורתו של זוזו מוסא הורכבה ממוזיקאים,יהודים,יוצאי ארצות ערב שניגנו על כלי נגינה כמו עוד,כינור מזרחי,קאנון ונאי

כלים מוזיקלים שהאוזן האשכנזית לא הייתה רגילה לשמוע

כאן אגב תוכלו למצוא פרטים מדוייקים יותר על מושגים במוזיקה  המזרח תיכונית שנכנסו ברבות השנים לעולם המושגים המוזיקלים,לפחות שלי

אתמול בתוכנית ,חלון לים התיכון' שאני לא מפסיק להמליץ עליה בהנחייתם של גלית גיאת ויוני רועה נתמכים בנגנים מצויינים שרו משיריו וסיפרו אודותיו ואני נזכר ישבתי והייתי אחוז צמרמורת.

היו שם כאמור אמיל זריהן עם קולו הענק,אביבה אבידן ואביהו מדינה שגם שר בזמנו עם ג'ו עמר.

4 שעות של מוזיקה וסיפורים על ג'ו עמר

 עמר היה כאמור פורץ דרך,פורץ גדר

שיריו ובעיקר הביצועים שלו לשירים כמו ברצלונה,ישמח משה,הריני שר,עץ הלימון,שלום לבן דודי ,שיר השיכור ועוד

לא התאפיינו במילים מאוד מיוחדות ,(חלקם כמו שיר השיכור שמופיע בקישור היו בכלל שירי מחאה  על מצב  יהודי המזרח בארץ )אלא ביכולתו הקולית של עמר,בביצועים שמעט מאוד זמרים היו מסוגלים בכלל לבצע.

הוא הלך לעולמו בשבוע שעבר כשהוא יודע שהמוזיקה הים תיכונית שהייתה סוג של טאבו בשנותיו הראשונות בארץ

פרצה וגדלה והתרחבה בזכות הזרעים שהוא וזהר ארגוב אחריו זרעו ובדרכו המנומסת,הצנועה אבל העיקשת וההחלטית  גרם לרבים מאיתנו להתחבר למוזיקה הזאת.

יהי זכר צדיק זה לברכה.

בלי קשר:

ישרא מבאס אותי ברמות שלא יתוארו בזמן האחרון,אבל זה לפוסט נפרד.

היום גמר הנשים בווימבלדון: ונוס נגד סרינה

אתמול עלו לגמר הגברים,יקיר הבלוג רוג'ר פדרר ואנדי רודיק אחרי משחק מרתק נגד אנדי מארי.

היום מתחיל הטור דה פראנס,לאנס אמסטרונג שפרש לפני 3 שנים  חוזר לטור בקבוצת אסטנה

לא ברור מהם סיכוייו בעיקר אחרי שלפני 3 חודשים שבר את עצם הבריח.

כך או כך הטור הוא מרוץ מרתק ואני ממליץ לצפות בו ביורוספורט.

תיהיו טובים