אז אצלנו יש כל מיני סוגי חוקים

חוקים שכל אחד מאיתנו ההורים הביא מבית הוריו

חוקים שהומצאו כאן בבית ועוד כהנה וכהנה.

כשהיינו ילדים היינו אוכלים ארוחת ערב  ביחד ואסור היה לקום מהכיסא עד שהאחרון מסיים.

כשהתחתנתי עם זוגתי קרו 2 דברים: אני שמתי לב שהחוק הזה לא קיים בבית הורי זוגתי ואהבתי אותו ולכן בארוחות שמתקיימות  אצל משפחת זוגתי,חופשי אני קם מהשולחן כשאני מסיים לאכול.

ואילו בעיני זוגתי מצא חן  החוק שאסור לקום מהשולחן לפני שהאחרון מסיים והיא יישמה את זה בארוחות ערב שבת בביתנו.

אנחנו משתדלים לשמור על זה,זה לא תמיד מצליח :-)

בערב שבת תמיד  תיהיה ארוחת שבת עם קידוש

אני אוהב שכל בני המשפחה נוכחים,ואני משתדל שזה יקרה

ברור לי שלא לעולם זה יחזיק כי כמו אתמול,היו חסרים שניים מהילדים

אסור לילדים לאכול בחדרים שלהם ולכן הם באים לאכול בסלון, העניין שיש להם חוק שלא ברור לי מי המציא אותו שאומר שמי שאוכל בסלון רשאי לראות איזו תוכנית טלויזיה שהוא רוצה וזה עד גמר האוכל.

מכיון שלפעמים אני יושב בסלון וצופה בתוכנית שמענינת אותו אני שולח את הילד האוכל לחדרו לאכול :-)

כל זה מתקיים בתנאי שזוגתי לא בבית..

אם היא בבית הם אוכלים בסלון,ואני "אכלתי" אותה :-)

הילדים רוחצים כלים במשך השבוע,כל יום מישהו אחר וביום שישי זוגתי רוחצת. (לי לצערי יש בעיה באצבע כידוע)

אני אחראי על עשיית הכביסה,תלייתה או ייבושה הורדתה או הוצאתה מהמייבש

אישתי לעולם תיהיה אחראית על הקיפול.

יש חוק שאין לי מושג מהיכן הגיע,מי שאוכל,אי אפשר להפריע לו,כלומר  הוא יאכל ללא הפרעה עד הסוףזה נשמע הגיוני לכאורה אבל בבית שבו גדלתי ארוחה לא הייתה מקודשת,אפשר היה לבקש ממישהו לעשות משהו תוך כדי,היום אצלנו מי שאוכל,מוגן מפני בקשות :-)

2 הילדים הגדולים אחראים להוריד את הכלב יום כן יום לא.

הילד הצעיר יושב על המחשב בימי בית ספר שעתיים ביום מ4-6 בלבד,יען כי הוא מתמכר מהר מאוד ויכול לשבת שעות ולשכוח את עצמו.

אני ישן צהריים וזה קודש והילדים יודעים שהם צריכים להיות שקטים.

שאבא שלי היה ישן צהריים היה עוצר בבית,מי שהיה עושה רעש ומעיר אותו היה חוטף, מכות !

בין 2 ל4 נמצאים בבית,לא יורדים למטה,לא מביאים חברים ולא כלום

חוזרים מבית הספר ישר הבייתה מי שיודע שהוא מתעכב חייב להודיע,ברוך ממציא הפלאפון.

זהו בערך

תיהיו טובים