אז ככה
אני לא מת על רופאים
ולא ממש אוהב ללכת להבדק אצלם
כשהייתי צעיר יותר זו לא הייתה בעיה
אבל עכשיו הגוף מה לעשות נכנע לאותות הגיל
ומאותת כל מיני דברים
אז כבר איזה חודשיים שיש לי סוג של זיהום באצבע
בהתחלה התעלמתי כהרגלי..
אחכ כשהכאבים תכפו
הלכתי לרופא המשפחה
הוא העיף מבט באצבע-לא ממש לעומק ורשם אנטיביוטיקה
לא הקפדתי לקחת..אני יודע..
הכאבים החמירו הדלקת לא הלכה לשום מקום
חזרתי לרופא המשפחה
הוא העיף מבט באצבע
ונתן לי אנטיביוטיקה במינון יותר חזק
לקחתי הכל הפעם
בבד בבד עם הדלקת ניהיה לי קר באצבעות של הידיים
אבל לא סתם קור
קצות האצבעות של הידיים בעיקר בבוקר קפואות
ולי תמיד היו ידיים חמות
על זה הייתה גאוות זוגתי..
חוץ מזה שהתחילו גם כאבים בפרקים של האצבעות
ואתם יודעים לפעמים היד נתקלת במשהו סביב עבודות הבית
(כביסה -רחיצת כלים וכו')
בדרך כלל זה לא כואב
אבל לי זה כאב ואם קיבלתי "מכה קטנה" באצבע עם הדלקת זה בכלל העיף אותי מכאבים
אז היום למרות אי אהבתי לרופאים
הגיע הזמן לשים קץ לעניין הזה שאני מגלגל אותו יותר מידי זמן
והלכתי לרופא כירוג
לא ממש תקשורתי הרופא הזה
ואני אוהב לדעת הכל
אבל נאלצתי להמתין לפסיקתו
שאל שאלות
גער על ההזנחה
וציווה לטבול תחבושת בתמיסת פולידין ולחבוש את האצבע
ככה פעמיים ביום
הפנה אותי לצילום רנטגן כדי לברר מה יש באצבע
והפנה ליעוץ של ראומטלוג
כדי לבדוק עם אני סובל מ"תסמונת רנו"
תסמונת רנו היא תסמונת המאופיינת ע"י בעיה באספקת הדם לכפות הידיים והרגליים
והמאפיין את התסמונת היא חילופי הצבעים של האצבעות מצבען הלבן לצבע כחול ובהמשך לאדום כתוצאה מחשיפה לקור
וגם לבדוק אם אני סובל ממשהו שנקרא אוסטאומיליאטיס (מקווה שכתבתי נכון..) שזוהי דלקת של העצם שנגרמת עקב זיהום
כדי לאשש את עניין הדלקת הזיהומית שיש לי באצבע
אז עד עכשיו הזנחתי-מודה באשמה
מעכשיו אני לוקח אחריות על הגוף שלי
מתחייב לתחזק אותו בשים לב לעובדה שצעיר אני לא
וגם אם אני לא מרגיש בגילי במיינד כנראה הגוף מרגיש אחרת מהמיינד שלי
וצריך לכבד אותו על הרגשתו ולטפל בו כיאות
אז קבעתי תור לראומטולוג (רחוק התור..בסוף ינואר -
לא ידעתי שיש כל כך הרבה אנשים שסובלים מהדבר הזה )
ביום ראשון אלך לצילום
ואתחיל לטפל בעצמי
אני מוכרח לומר שקשה לי לכתוב על דברים כאלה
נכון שכתבתי בשנה וחצי האלה שאני נמצא כאן לאורך ולרוחב על חולשותיי
כאבי הנפשיים והפרעות הקשב שלי כילד וכנער
על הדיסלקציה והדיסקלקוליה
אבל להכנס לבעיות רפואיות זה חדש לי
זה קצת כמו להכנס לדבר על המצב הכלכלי
מן תחושה שמעמידה אותי במצב חלש משהו
ואני יודע..אני יודע..
אני מכיר את כל מגוון התגובות לדבר הזה
ובזמן שאני כותב אני עובר סוג של תהליך שקרה לי לא פעם בזמן כתיבה על משהו שקשה לי איתו
אני מקבל לתוכי גם את הדבר החדש הזה
ונותן לו להיות - פשוט ככה
נותן לו הכרה או כמו שקראו לזה באסט בז'רגון שלהם ואני לא יכול לכתוב את זה באנגלית ללא שגיאות
(מוס..דארלינג..מישהו..)
"אקנולג'מנט"..זו המילה
להכיר בתהליך שעובר עליך ולקבל אותו כחלק ממך
אחדים יאמרו קלישאה
ואני שמתי לב לעובדה שקלישאות אולי הן לא פופולריות
כי כולם רוצים להיות חדשניים ומקוריים וגם אני
אבל מידי פעם לחזור לקלישאות החמות והטובות לא סותר בשום דבר ועניין
את יכולתנו לעשות בעצם את מה שטוב לנו
אבל כל החלק האחרון הוא בעצם בכלל לא רלוונטי לנושא
אז הנה פוסט מדיציני
שהכל כלול בו
ואם לא איכפת לכם אני ממש אבל ממש מתקרב ל-40 אלף
מי שהגיע למספר הזה
אתם יודעים..שיצלם..
אוהב אותכם הרבה אם לא ידעתם עד עכשיו..
ותודה לחבר שלי שדות שמזכיר לי השכם והערב לא להזניח אותי..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
