חלק נרחב מילדותי העברתי בבנימינה

אני חושב שכתבתי על זה

סבא וסבתא שלי היו ממייסדי המושבה והייתה להם שם נחלה עם אדמות ובית

באיזשהו שלב הם מכרו הכל ועקרו לתל אביב

סבתא התקדמה בהיררכיה של קופת חולים כללית,וסבא הפך למנהל חשבונות באיזה משרד בתל אביב

לדעתי הוא שנא כל רגע שהוא עבד שם ומאוד התגעגע לעבודת האדמה,למרחבים ובעיקר לבנימינה

הייתי ילד שכל זה קרה ומעולם לא ביררתי איתו את סוגיית העזיבה שלהם את המושבה.

אני מניח שהוא "הקריב" את אושרו ואת  כל מה שהיה להם שם לטובת הקריירה של סבתא שלי.

יכול להיות כמובן שהסיפור הרבה יותר בנאלי והרבה פחות דרמטי ואולי נמאס לו להיות חקלאי,אולי נמאס לו מהעבודה הקשה בשדה

והוא החליט שהוא רוצה לנוח במשרד ממוזג (סתם,סתם,בשנות החמישים לא היו מזגנים,אני יכול להעיד על כך מהבית שהיה להם ליד הים בתל אביב)

כך או כך כילדים ביקרנו שם הרבה מאוד את שאר המשפחות שנשארו לחיות שם מהמייסדים.

היה לבנימינה אז ריח מיוחד,לבית של ה. היה ריח מיוחד ובעיקר אני זוכר מהבית הגדול של ה. את המרפסת המכוסה בגפנים

את הכניסה לבית שדלת מרושתת כהגנה מפני יתושים קדמה לדלת הרגילה ואני זוכר איך ה. ביקשה כל הזמן שלא נתרוק את הדלת המרושתת

היו לה לה. שלושה ילדים שהצעירה שבהם ר' היתה גדולה ממני בשנתיים אני חושב ובגלל זה היה לנו קל להתחבר.

כשהיינו באים לבקר אני ור. היינו לוקחים אופניים ומדוושים ברחבי המושבה המנומנמת והמעולפת מהחום של שבת בצהריים

היא הכירה לי את החברות שלה ובאחת מהן התאהבתי אהבת ילדות תמימה

התכתבנו שהיא הלכה לצבא (פקידה פלוגתית בגדוד 51 של גולני) ואחכ כשאני התגייסתי (נח"ל,אחכ תותחנים ואחכ חזרה לשל"ת מאוחר בקיבוץ מרום הגולן.)

אחכ ר' התחתנה עם ש.

שמחתי כמובן בשמחתה אבל צריך לומר שלא הצלחתי להתחבר לבעלה שהיה איש חביב ,אבל לא נקשרה ביננו ידידות מיוחדת.

זה לא הפריע לנו להתארח בבית שהם בנו בסוף החלקה של  אמא שלה,בית על קומה אחת,נאה,מוסתר בתוך ים עצי פרי.

לא הייתי בקשר עם ר. איזו תקופה ואז פתאום היא צלצלה וסיפרה שנפרדה מבעלה ושהיא גרה בחלק מהבית של אמא שלה

לפני כמה חודשים שנסענו לבנימינה לטיול שורשים לא פגשנו את בעלה בנפרד

הוא התנתק מהמשפחה של ר',כאילו נפגע מהמהלך שעשתה אישתו

אתמול צלצל אלי א' חבר מהגרעין שלי שגר בבנימינה ואמר שראה מודעת אבל על בעלה בנפרד של ר' והאם אני יודע משהו .

הייתי די נסער (קיימן יעיד..) ומיד התקשרתי לר' לברר.

מסתבר שבעלה בנפרד  הלך בערב לצפות במשחק כדורגל בטלויזיה בבית קפה שסמוך למקום מגוריו,הרגיש רע

ותוך 5 דקות הלך לעולמו מדום לב.איש טוב היה ש. אבא גאה בשלושת ילדיו,מורה ומחנך. יהי זכרו ברוך

  בשבת ניסע שוב לבנימינה,הפעם לניחום אבלים (אני יודע, בשבת לא מנחמים וודאי לא יושבים שבעה,אבל ענינים טכנים שאי אפשר לבטלם וחייבים להעשות מחר מונעים מאיתנו לנסוע כבר מחר ומכיון שהם לא מדקדקים במצוות אפשר גם לבוא ולנחם בשבת)

 כשאני חושב על דרך העולם כשאדם בסביבות הגיל שלנו הולך לעולמו אתה מייד מתחיל לבדוק בן כמה היה האיש,איך הוא שמר או לא על בריאותו ומה עשה למען עצמו

ואחכ אתה מבין שכל זה בכלל לא קשור

כלומר עדיף כמובן לאכול נכון,לעשות ספורט,לא לעשן או לשתות מעל הממוצע ואז סיכוייך לחיים ארוכים,לא רעים בכלל

אבל כבר הכרתי אנשים שלא שמרו על עצמם מכל הבחינות האלה וחיו חיים ארוכים וטובים ואולי לכל אחד יש כוכב בשמיים .

כמו שאומר השיר:

"לכל אדם כוכב יש בשמיים

כוכב המתגלה עם רדת יום

אחד מאיר פחות,שני כפליים

אבל לכל אחד כוכב ברום"

לכל כוכב יש לו אדם בחלד

עימו נולד,ובבוא העת כבה

ויש אומרים כי גם בשמי התכלת

ישנו כוכב אף לשירנו זה"

מילים ולחן גלעד בן שח

ביצוע : אילן ואילנית..

יום הכיפורים מתקרב,דיר באלק,אה. תיהיו טובים