לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

אחר צהריים מהאגדות


 

אני לא ממש יודע איך להתחיל את הפוסט הזה

אולי לדווח שיש לי 2 מתבגרים בבית והם כל כך שונים אחד מהשניה שלפעמים אתה חושב שזה נועד לבלבל אותך,או משהו.

 

הילדה תיהיה בת 16 בעוד יומיים,אני לא ממש זוכר מתי מסתיים גיל ההתבגרות הזה אבל  מה שבטוח שהיא נמצאת באמצעו.

עכשיו שתבינו חלק מתופעות הגיל הזה מתבטאות בהערצה לסלבס כאלה ואחרים,זמרים,שחקנים וכו' וכו'.

 

בזמני זה התבטא  בעובדה שקראנו ,להיטון' ואת עולם הקולנוע,תלינו תמונות של מושאי ההערצה על הקיר שלנו,אולי כתבנו להם מכתבים שלא  ידענו אם הגיעו כי מעולם לא קיבלנו תשובה.

אבל היום לכל זמרמר יש פורום מעריצים,זמרמר שמכבד את עצמו נכנס מידי פעם לפורום ועונה למעריציו,מתארגנות איתו מפגשי מעריצים מסודרים, ועוד כהנה וכהנה ממה שהצלחתי במוחי היגע להבין.

 

אבל יש סלבס שלא גרים בארץ,קחו למשל את תופעת ,כמעט מלאכים',חבורה של נערים ונערות מארגנטינה שמככבים בערוצי הילדים ומופיעים בטלנובלה בשם הזה.

 

יש להם הופעה בעוד 5 ימים בתל אביב ובתי כמובן שהולכת להופעה.

לא צריך לומר שאת הכרטיסים קנינו כבר לפני כמה חודשים והם עולים 220 שקל לכרטיס במקום טוב(אתמול זוגתי סיפרה לי שבגלל שלא כל הכרטיסים נמכרו אפשר היום לקנות כרטיס ב50 שקל לשורה 8 ביציע,

את הבת שלי כמובן שזה לא מעניין המחיר הזעום והשורה הזנוחה ביציע)

תארו לעצמכם מה היה קורה לו חיכינו עד עכשיו והכרטיסים היו נגמרים????

שואה הייתה מתחוללת כאן,היא יושבת עם אחיה הצעיר ובת דודתה בשורה 10 באולם כדי שהיא תרגיש את הרוק של השחקנים:-)

 

מאז שלשום הפורום של כמעט מלאכים כמרקחה

וכשאני אומר כמרקחה זה כמרקחה של גיל ההתבגרות עם כל המוטיבים של הגיל הזה !

 

נסו לעקוב אחרי חברים,חברי כמעט מלאכים נחתו שלשום בארץ,חלק מחברות הפורום נסעו לקבל את פניהם בשדה התעופה

זה שהמלאכים נחתו בטרמינל 3 והמעריצים היו  בטרמינל 1 זה שולי,הם רצו מטרמינל 1 לזה שבשלוש ברגל (וזה מרחק לא קצר להספיק לראות אותם

עכשיו תבינו את הקטע

הרי לא כל חברי הפורום היו בשדה התעופה,נערות שהיו בשדה התעופה דיווחו  לנערות בפלאפון על  המהלכים,חברות הפורום כתבו מה קורה בזמן אמת כך שכל חברי הפורום התעדכנו און ליין במה שקורה עם חברי כמעט מלאכים.

 

אני לתומי סברתי שאני צריך להודות לאל הטוב והמיטיב שבתי לא רצתה לנסוע לשדה התעופה ואולי  זה יסתיים רק בהופעה שלהם ב5 לחודש.

אבל אתם צריכים להבין שלהיות חבר פורום שלא נסע לשדה התעופה ולא  עמד בחזית המלון שבו הם מתאכסנים זה ממש לא COOL

כי מה,היא תשב בבית על המחשב ותיהיה ניזונה מסיפורים של כאלה שהיו לידם והיא לא?

תחשבו שוב

 

אתמול היא כבר אמרה לי שהיום אחרי בית הספר היא רוצה לנסוע לתל אביב,לעמוד בחזית המלון שבו מתאכסנים חברי כמעט מלאכים ולנסות לראות אותם.

 

אני אגיד לכם מה המדיניות שלנו בנושא:

המדיניות היא לתת לה לחוות את כל  התהליך הזה למרות מה שאנחנו כאנשים בוגרים חושבים על זה.

וברור לכם ודאי בהכירותכם אותי מה אני חושב על גילויי ההערצה האלה

אבל אני מתאפק.מממ...מממ... ממש מתאפק.

 

נכון, לפעמים נפלט לי  כשאני לא מצליח להתאפק מה דעתי על גילויי ההערצה האלה,אבל בגדול בד בבד עם זה שאנחנו מאפשרים את הדברים האלה,מקשיבים בתשומת לב לסיפורים המתלהבים שלה על  כל התופעה (אני מודה לזוגתי יש יותר סבלנות  לסיפורים) ומתפללים בדבקות, מתפללים לכל האלים האפשריים שהתופעה הזאת תעבור לה וכמה שיותר מוקדם

בנתיים אנחנו תומכים וגם עוזרים.

 

אז במסגרת העזרה  מכיון שהיא החליטה שהיא נוסעת עם חברה לתל אביב לחזית המלון,הסכמנו, הסברנו לה איזה אוטובוסים מגיעים לכיוון,נתנו כסף לאוטובוסים ולקצת מזון ושתייה  והמשכנו להתפלל.

 

אבל היום בצהריים היא באה וסיפרה שהחברה ביטלה

נו.. מה לעשות , החלטתי לקחת אותה למקום המפגש.

נשבע לכם,יצאתי ב3 וקצת קצת אחרי הצהריים לתל אביב,לא לקחתי בחשבון שזה יום חמישי וערב חג ונסעתי לכיוון יפו,שדרות ירושלים והתכוונתי לעלות צפונה לאורך רח' הירקון.

 

שד' ירושלים בשיפוצים כבר כמעט שנה והתנועה מתנהלת בכבדות,תוסיפו שזה יום חמישי ערב חג  ולקח לנו כמעט שעה להגיע לשם.

 חשבתי שיהיו שם 10 נערות אבל חזית מלון שרתון מוריה הייתה מלאה במאות  ! של נערות בכל הגילאים שעומדות בחזית המלון בתקווה שמישהו מהקאסט של כמעט מלאכים יצא החוצה והם יראו אותם

הורדתי אותה שם ונסעתי.

 

מזמן לא הייתי במרכז תל אביב,דיזנגוף, שד' רוטשילד מפוצצים באנשים ובמכוניות שנוסעות אשכרה פגוש אל פגוש

לקח לי עוד שעה לצאת משם.

 

קבעתי שניקח אותה חזרה בין 7 וחצי ל8 בערב.

זוגתי לוקחת את הבן של חברים שלנו שעוברים היום דירה לחוג שלו בחולון וחשבתי שמשם כשהיא מחזירה אותו היא תעבור לקחת אותה מתל אביב.

היא בטח תסתבך שם שחבל על הזמן  ויאללה אני אסע איתה כדי  שנחלץ משם את הילדה ונחזור הבייתה.

רציתי להכניס בצהריים את האוטו לטיפול עשרת אלפים והחלפת רצועת טיימינג אבל בגלל  שלקחתי את הילדה לתל אביב ואני גם מחזיר אותה אכניס אותו מחר בבוקר

 

אני רק רוצה לומר שחסר לי לעיתים שהיא או האחים שלה לא אומרים תודה,כאילו זה מובן מאליו שנעשה בשבילם את הכל.

 

אין דבר,גיל ההתבגרות,יום הולדת,נעביר אותה.

על דבר אחד אני לא מתכוון לעבור בשקט וזה על חשבון הפלאפון שהיא קיבלה

אחרי שהגבלנו לה בשנה האחרונה למי שהיא יכול לצלצל והיא התחננה שנפתח את ההגבלה קיבלנו חשבון פלאפון אחולבלוע.

מחר אני מחזיר אותה להגבלה,מחר.

 

תיהיו טובים וסבלניים,כמוני..

 

 

נכתב על ידי טליק , 1/10/2009 16:31  
180 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-4/10/2009 19:26




469,540
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)