| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 7/2003
מעשה בנסיעה לירושלים-השארת ילד אחד במצב תקין-וחזרה
היינו בירושלים אצל סבתא נאווה 20 דקות..
ב- 20 דקות האלה שתינו מים (שאני הבאתי מהמקרר)סבתא קראה את התעודות של 2 הילדים הגדולים ועשתה קולות של התפעלות..
קיבלנו סט של אנציקלופדיה בריטניקה+ספר עבה על גוף האדם
ותמונה של מכרה
הזכוכית שמכסה את התמונה נישברה אחרי 5 דקות מהרגע שהועברה לרשותי עלי ידי בני הקט יובל
שעשה אחת מהתנועות שהוא רגיל לעשות בבית
ולא התאימו -מה לעשות לבית של סבתא שלו
האמת-היא לא צייצה אפילו (אולי אחרי שהלכנו..)
אני ניקיתי את הזכוכיות-אלא מי
נטע אמרה לה-"אני באה בשבוע הבא?
סבתא אמרה נראה...
וזה אחרי שבשבוע שעבר כשהיא צלצלה להזמין אותם היא "הסבירה" לי למה היא רוצה לקחת אותם שבוע אחרי שבוע
אז על נטע היא אמרה נראה
ועל עידו היא אמרה"אותו ללילה אחד"....
"נראה לך יה נחשה שאני אסע לירושלים רק בשביל שתגידי שארחת אותו ללילה אחד" ??? (זו היתה מחשבה לא דיבור..)
ואת חושבת שהוא פרייאר או משהו
הוא אולי בן 5 אבל טמבל הוא לא
אחים שלו יהיו 2 לילות והוא לילה אחד?
חורבן הוא יעשה לנו
מה גם שהוא השקט בין שלושתם
שקט-אבל לא פרייר
אני כעצת אביה אמרתי "אוקיי איך שתחליטי" והלכתי לשתות עוד כוס מים
נטע רצתה לשחק בלגו
אמרתי נטע-אנחנו נהיה כאן בדיוק 20 דקות וניסע כדי שלא תפסידי "המורדים"
הילדה הייתה כבר עם רגל וחצי בחוץ....
לפני שיצאנו סבתא אומרת לנטע
את רוצה לבוא בשבוע הבא?
נטע אמרה כן
סבתא אמרה -אוקיי
אני הייתי באוטו מעמיס את הבריטניקה- את "גוף האדם" הגדול ואת התמונה שחסרה זכוכית
השארנו את הילד
ונסענו
בקסטל נתפסה דוושת הגז ועלינו כל הדרך ב30 קמ"ש
מבאס
אחכ נקלענו לפקק ארוך שתחילתו בנתב"ג וסופו בכניסה לתל אביב בגלל תאונת דרכים
אנחנו ירדנו בגהה
והפלגנו הבייתה
עידו הקטן הלך לישון אצל בני הדודים שלו
והערב אולי נלך עם נטע ילדתי האהובה לאכול גלידה
בשפת הים
משהו בצפון תל אביב
מצארלס קלור היה לנו מספיק........
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
