| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 7/2003
תגידו..לא קורה לכם שאתם הולכים ברחוב
וחושבים שאולי האשה שעברה אתכם כרגע זאת פמה?
או קוקסטה
או אביה
לא מסקרן אתכם ואני מדבר על אלה שטרם השתתפו באיזה מפגש של ישרא או של "יזמים" אחרים
מצאתי את עצמי בשבוע שעבר גם בהליכה סתמית ברחוב וגם נוסע באוטו
חושב פתאום איך נראים האנשים שאני מדבר איתם על כל היקר לי בכזאת פתיחות
שנהפכו לכמעט משפחה אומנם וירטואלית בנתיים
אבל בכל זאת
שפיות בעדינות שלו בעזרה החמה שהוא נותן לכל אחד
בפתיחות שלו בתאור יחסיו אם אישתו
או שקוקסטה מתארת את חייה בחדר הכושר
או בראיונות עבודה או סתם בהצגה
או כשפמה מספרת שהיא "עושה הליכה"
אז איפה היא הולכת ?
אולי מסלולינו יצטלבו..(אין סיכוי..אני דרומי ואת צפונית..)
זה מסלול או סתם הליכה על מדרכה ברחוב סואן או פחות
ועמית שיושב על איזה הר בצפון
ברור שאותו לא נפגוש בתל אביב בבוקר
כי אי אפשר להגיע אלא אם יוצאים ממש מוקדם..
ודולמה יקירת רח שינקין עם מצלמת סטילס וחצובה
ודריה
שיושבת וחורשת לימודים ומבחנים על גבי מבחנים
סתם מחשבות והרהורים
העובדה שאנחנו פורסים כאן את חיינו לפני כולם
משתתפים בשמחות הקטנות של מי שהשיג השג
מחבקים את מי שלדעתו נכשל במשהו
עוטפים את מישהו שהוא עצוב באופן זמני ביותר
מעודדים
משיאים עצה
מנחמים
נותנים יד לחלץ מישהו מתהומות של דיכאון
ואם צריך ממש להודיע "לרשויות" -משהו שקרה לי כאן..
אנשים מדברים על געגוע
לעיר אהובה-כמוני-ירושלים של שנות ה60 וה-70
כמוני-תל אביב של שנות ה- 80
אנשים מדברים על אובדן של בן משפחה קרוב
ואנחנו מנסים להיות איתו
להכיל את הכאב
הכל וירטואלי ובעצם לא
כי זה החיים של כל אחד ואחת שכותבים כאן
והתמיכה כמו העצב והשמחה הם אמיתיים
לא מסקרן אתכם לראות את האור בפנים של אביה?
לא מסקרן אתכם לשבת איתה להבין עין בעין את התהליך הזה שהיא עוברת?
ויש סקפטיות אני לא אשקר
לפעמים אני חושב שזה יותר מידי טוב בכדי להיות אמיתי
אבל אחכ אני מסלק את הסקפטיות והציניות
ואני אומר לעזזאל
אם לא כאן-אז איפה?
איפה היא יכולה לתאר בפרוטרוט תהליך של התנקות
של זיכוך של גדילה
באיזה עוד מקום מישהו יכול לכתוב על עצמו דברים טובים
ולהרגיש טוב
לא להיות צנוע
כי כל החיים אנחנו מצניעים את השגנו שלא יאשימו אותנו בחטא היוהרה-ואיזה חטא נורא זה
ולמה כאן אם כן?
כי כאן חברים זה ה"סייף ספייס" הכי גדול והכי בטוח שאני מכיר
כאן פמה יכולה לספר את תולדותיה בלי שישפטו אותה
כאן קוקסטה יכולה לספר על געגועיה לגול
דריה את כיסופיה לאהוב שטרם הגיע
ומניה ודיפרסיה יכולה לגדול על אף מצוקותיה-פחדיה והיותה חד הורית
ועמית יכול להיות הוא עצמו ולספר בפרטי פרטים על מחשב שניסה לתקן ולא הלך-אז מה???
ו"שפיות" כבר אמרתי..
אני מרגיש שיש כאן לב גדול לאנשים
לי יש לב גדול בשביל כל אחד ואחת
שאני מגיב אליו ואליה
ובייחוד שמגיבים אלי
בעדינות
בחדות מחשבה
זה מדהים
אתם תופסים איזה עולם יצרנו כאן?
ואם אני מגזים
אז ממש לא אכפת לי כי ככה אני מרגיש
שיהיה סוף שבוע טוב לכולם
ושיהיה אחלה
פשוט......
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
