לפעמים אתה מתכנן לעשות כמה דברים טריוויאלים

שאין בהם שום ריגוש

אתם יודעים,ענינים יום יומיים רגילים

אבל משהו קורה ואחר הצהריים הרגילים לגמרי הופכים  למשהו אחר לגמרי..

אז יכול להיות שהפוסט יהיה  מלא בפרטים שהם לכאורה לא חשובים,אבל  תאמינו לי,הם חשובים

אז ככה

התכנון המקורי היה לקחת את זוגתי מהעבודה ולנסוע למגה שנמצא ממש בסמוך למקום עבודתה

אני לא ידעתי שזוגתי הציעה לילדה לבוא איתנו להיפר כדי  שהיא תבחר כמה מוצרי דיאטה

והילדה קצת שכחה שהיא אמורה הייתה לנסוע איתנו להיפר וקבעה שיעור פרטי

זוגתי גם תכננה לקנות לילדה כמה חוברות באנגלית ומכנסיים ל2 הבנים,הכל היום...

מכיון שלא רצינו שהילדה תוותר על השיעור הפרטי,החלטנו שאני אסע,אקח את זוגתי מהעבודה

בנתיים הילדה תסיים את השיעור הפרטי ואז ניקח אותה וניסע לקנות את החוברות באנגלית ומשם להיפר

הילדה יצאה לשיעור הפרטי,אחרי 5 דקות אני מקבל ממנה פלאפון שבו היא מספרת שנדקרה על ידי קקטוס ושאני אצלצל למורה הפרטית שתצא לקראתה ותעזור לה להגיע אליה ,היה קשה לדובב אותה

והאמת שבכלל לא הבנתי מה קרה,איפה יש קקטוס,ואיך היא הגיעה אליו ונדקרה?

ובדיעבד  התברר שהיא קרובה יותר הבייתה מאשר למורה ולא הצלחתי להבין למה היא פשוט לא חזרה הבייתה

לא היה לי את מס' הפלאפון של המורה ומכיון שהטלפון האלחוטי שלנו השתגע ובחלון שלו לא רואים מספרים

ועדיין לא סידרנו אותו (לרשום לעצמנו לסדר דחוף)

התקשרתי לזוגתי,ביקשתי שתתקשר למורה ושתבדוק מה קורה

הילדה הגיעה לשם בעזרת המורה  ומסתבר שהיא הלכה בדרך,כלב שיצא מחצר הפחיד אותה והיא זזה הצידה ונתקע לה קקטוס בירך דרך המכנסיים.

בנתיים נסעתי לקחת את זוגתי מהעבודה כשהתוכנית המקורית  הייתה לחזור הבייתה לאסוף את הילדים ולנסוע להיפר.

נסענו לקחת את הילדה מהשיעור הפרטי שכמובן לא התקיים ,כי המורה וילדיה ניסו להוציא את הקוצים שנתקעו לבתי בירך,

כשהגענו לשם הם הצליחו להוציא חלק מהקוצים אבל לא את כולם לכן מיהרנו ונסענו לאחות בקופת חולים.

קופת חולים מכבי ביישובנו עובדת אחר הצהריים 3 פעמים בשבוע ולא היה לי ברור באילו ימים הם עובדים.

נסענו,למזלנו הם עבדו היום

האחות לא הצליחה להוציא את הקוצים וקראה לכירוג שעבד במקרה היום.

הכירוג הצליח בעזרת פינצטה גדולה ומחט להוציא את כל הקוצים ואז החלטנו כבר לוותר על הקניות בהיפר אבל לנסוע לקנות את החוברות אנגלית כי מחר לבתי יש שיעור אנגלית.

נסענו לכיוון,שהגענו לאמצע הדרך, הוישרים באוטו התחילו להשתגע ושניהם נשברו !

בד בבד בתי גילתה שהפלאפון שלה שומו שמיים לא נמצא עליה והיה ברור שהוא נפל במגרש החניה שליד קופת החולים.

באותו זמן לא ירד גשם

 וקיוויתי להגיע לאוטו דיפו ולקנות וישרים לפני שהגשם התחדש.

אז קיוויתי..

לבתי היו מחשבות אחרות,כמובן על הפלאפון שלה ובניגוד לכל הגיון חזרנו למגרש החניה של קופת חולים שם היא באמת מצאה את הפלאפון שלה ואז  התפללתי שלא ירד גשם ושנגיע בשלום לאוטו דיפו.

נו,יש גבול למזל,איך שיצאנו ממגרש החניה באזור התחיל גשם זלעפות

ולא ראיתי כלום.

המזל שאזור התעשיה של חולון היה די ריק ממכוניות,נסעתי עם אורות מהבהים,לאט עם החלון שלידי פתוח כדי שאוכל לנגב מידי פעם את השמשה הקדמית ובסופו של דבר הגענו בדחילו ורחימו לאוטו דיפו.

רכשנו מגבים חדשים,הקטע הגדול שזוגתי עובדת  במקום שמוכר וישרים שעולים לה פחות,אבל מה לעשות שמקום העבודה שלה היה כבר סגור ובלי וישרים אי אפשר לנסוע?

חזרנו הבייתה והיא,זוגתי, שלא אכלה  ולא נחה,לקחה את 2 הבנים ונסעה בכל זאת לקנות לכל אחד מהם מכנסיים וכמובן את חוברות האנגלית לילדה

מחר אחרי שהספרית תבוא לצבוע לה את השיער נלך  אי"ה גם להיפר

הגשם לא מפסיק,מזל שיש וישרים חדשים :-)

תיהיו טובים