עזבתי את הבית בגיל 26

האמת שכהשתחררתי מהצבא,לא חזרתי הבייתה

הייתי כמו שקוראי הותיקים ודאי זוכרים בגרעין נח"ל לקיבוץ מרום גולן ובגלל המלחמה,מלחמת יום כיפור,הקיבוץ הציע לבוגרי גרעינים שהיו שייכים לקיבוץ מסלול מקוצר להתקבל ישר לחברות ואני ועוד כמה חבר'ה ניצלנו את זה.

הייתי בקיבוץ פחות משנה ובלילה אחד גשום וסוער עזבתי את הקיבוץ וחזרתי הבייתה לירושלים.

במבט לאחור אני יכול לומר שלא מצאתי את עצמי בקיבוץ מבחינת תעסוקה,

אומנם הייתי רכז תרבות של המשק והיו לי תוכניות גדולות אבל  מי שלא הופיע בחדר האוכל עם בגדי עבושדה כחולים ומלוכלכים לא נחשב לאליתה של הקיבוץ בלשון המעטה והסתכלו עליו בעין עקומה כי שנחשב לסוג של עלוקה ירחם השם.

בסוף עבדתי בחדר האוכל וזה אפילו אם הייתי נשאר בקיבוץ לא היה העתיד שתכננתי לעצמי :-)

אני תוהה  מידי פעם מה היה קורה אילו נשארתי שם,אבל זו מחשבה רגעית כי אנחנו לא חיים לפי מה היה קורה אילו..

אז חזרתי לירושלים,לבית של אבא שלי

היתרון בלגור בבית של אבא שלי שהייתה לי יחידת מגורים נפרדת מתחת לבית והייתי יכול לצאת ולבורא בלי למסור דין וחשבון לאף אחד

השנה הייתה 1976,הייתי בן 24

ב1978 אבא שלי הכיר את  נ. שהיום אנחנו קוראים לה סבתא נ. והם נישאו.

בבית גרו באותה עת אחי ואחותי הצעירים שהיו תלמידי בית ספר ואחותי אחרי ששרתה בצבא

אין לי הוכחות למה שאספר עכשיו וגם אף פעם לא בררתי את הנושא לאשורו

אבל לא הרבה זמן אחרי שנ. ואבא שלי נישאו,אבא שלי קנה לי דירה.

אין לי הסבר לפרץ הנדיבות הזה בעת ההיא,בכל זאת דירה גם אז לא היה עניין זול

אז יכול להיות שהוא כבר רצה לראות אותי מסודר וקניית הדירה הייתה ה"פוש" שהוא יכול היה לתת ,מצד שני אני לא יכול שלא לחשוב שקניית הדירה הייתה כדי להפטר ממני

במובן הזה שהנה באה אשה חדשה הבייתה היא נישאה לאלמן עם ארבעה ילדים ואם אפשר "לקזז" כמה ילדים,אז למה לא?

 עם יד על הלב אומר שהיה לי מאוד נוח לגור ביחידה הנפרדת ובמבט לאחור אני יכול לומר שלא תכננתי לעזוב

ואני גם לא יכול לומר מתי הייתי עוזב,באיזה גיל כלומר

ואולי  היא עשתה לי טובה כשדחפה את אבא שלי לדחוף אותי למים הלא קרים בכלל.

הוא לקח משכנתא למימון הקניה ובכדי לשלם אותה הוא הציע שאקח אחד החברים שלי כשותף לדירה והשכירות של השותף תממן את המשכנתא

וכך כשאני בן 26 עזבתי את בית הורי ועברתי לדירה משלי.

כשאני מסתכל על התקופה בת 4 השנים מ1978 עד 1982 שגרתי בדירה משלי אני  יכול לאפיין אותה כתקופה מאוד משחררת ומשוחררת.

משחררת בגלל העובדה שהייתי ברשות עצמי,אף אחד לא שאל אותי מה אני עושה לאן אני הולך ומתי אני חוזר

ומשוחררת נו, כי גרנו אני וחבר שלי בדירה  שאליה התנקזו חברים ובחורות והיה אחלה.

היינו נסיכי העיר :-)

עבדתי בעבודות מזדמנות,למדתי צילום סטילס ואבא שלי לא,יצא מגדרו' מהבחירות שעשיתי וככה כל ארוחת ליל שבת

עמדה  בסימן ביקורת, לעיתים נוקבת על  מה אני עושה או לא עושה כדי לקדם את עצמי בחיים.

רק שעזבתי את ירושלים ב1982 אחרי שהציעו לי עבודה בחברה להפקת סרטים בתל אביב,היחס שלו השתנה,הביקורת פחתה בעיקר כי הוא ראה שאני הופך להיות יותר רציני ואחראי,מחזיק דירה לבד בתל אביב  על כל הכרוך בכך.

גרתי בתל אביב 10 שנים,האמת שמיעטתי לחזור לירושלים

המרחק עשה לי טוב ורק שנישאתי ב1992 בהשפעת זוגתי הטובה התחילה התקרבות מחודשת למשפחה שלי בירושלים.

בלי קשר:

דודי סלע עף מאוסטרליה בסיבוב ראשון

תיהיו טובים