לא הלכתי לעבודה

כלומר הלכתי אבל חזרתי ב8 בבוקר

כואבת לי האצבע וכשקר היא עוד יותר כואבת ונמאס לי

להסתובב בבקרים נורא קרים בחוץ אם אצבע כואבת

היום יש לי תור לראמטלוג שאני מקווה שיאבחן מה יש ויתן טיפול שיפתור את הבעיה אחת ולתמיד

אתמול הגעתי הבייתה  מיום באמת ארוך שהסתיים בפקק ארוך מאוד במבואותיה הצפוניים של תל אביב

וממש הלכתי לישון מוקדם

אבל רציתי לספר  על חבר שלי י.שאביו נפטר זה  שנסענו לבקר אותו

י.הוא טבריני

גדל במשפחה  שהאבא היה פועל במפעל והאמא עקרת בית

ההורים לא משכילים

אבל כמובן שמודעים לחשיבותה של השכלה

י. הוא הבכור במשפחה

וככה אביו ציפה ממנו לגדולות ונצורות

רק שהאבא התכוון לגדולות ונצורות בתחום מאוד מסויים

ו-י.חברי הטוב "אכזב" אותו ועשה חייל בדברים אחרים

מוזר הקטע איך אבות לא מקבלים את הבחירה של הבנים שלהם

ואיך אם הציפיות שלהם-של האבות לא מתממשות בילד הבכור הציפיה עוברת הלאה

ונעצרת איפה שמתממשת

רק שאצלם במשפחה היא נעצרה בבת שהיא השלישית בין הילדים

האבא שהיה איש דתי

נצר למשפחה מאוד דתית ומכובדת בעיר יזד באירן

רצה שילדיו ילמדו ויגדלו להיות רבנים וגדולים בתורה

ולצערו אף אחד מ4 בניו לא פנה לכיוון הזה

2 הבנות דווקא נהפכו חרדיות והתחתנו עם חרדים

אבל כנראה שזה לא סיפק את האבא

ועל הרקע הזה היו בין י.חברי לאביו מתחים וויכוחים

שאלתי אותו בפליאה גדולה אם אביו לא היה גאה בו על השגיו בלימודים

אם לא היה גאה שנהפך לבעל מקצוע מצויין בתחומו

אם לא היה שמח שידע כמה בנו מוערך בחוגים אליהם היה שייך

וי.חבר שלי אמר שאבא שלו היה גאה בו

אבל הוא מתגאה יותר אם י.היה עושה חייל בלימודי תורה

והוא י.לא הספיק לסגור את הקטע הזה בחייו עם אביו שמת לפני שהוא הספיק להפרד ממנו כיאות

היום אני יודע איזו חשיבות ענקית יש בחיים שלנו להשלמה

COMPLISSION

מבחינת לסגור דברים שלא היו סגורים עם נפשות קרובות

או לגרום לאותם אנשים שישלימו עם מציאות חיינו לא מרמור

ללא כעס וללא משקעים

ואני שמח שניתנה לי הזדמנות בסוף חייו של אבא שלי לעשות איתו את ההשלמה הזאת

זה תהליך שאפשר כמובן לעשותו גם כשהאדם איתו אתם רוצים לעשות את ההשלמה כבר אינו בחיים

אבל עדיף עשרת מונים לעשות את התהליך עם האדם בעודו חי

שהוא  יקשיב

וישיב

ויצטער

וימחל

ושנעבור ביחד את כל התהליך-קשה ככל שיהיה

אגב

התהליך הזה לא קשור להשכלה או מודעות

אפשר לקרוא לתהליך הזה פשוט שיחה

אולי שיחה ארוכה שבו תלבנו דברים

אבל העיקר לשוחח

ולכוון את השיחה למקום שממנו תוכלו לצאת עם תוצאות

לשביעות רצון כל הצדדים

בשביל י. לשבת שבעה בתחושת החמצה

זה קצת כמו ההרגשת הצער העמוק על לכתו של אביו

והתחושות  מתערבבות

בכלל "שבעה" הוא תהליך מזכך

והרבה אנשים לא מפנימים את האפשרויות הגלומות בתהליך הזה

תחשבו רגע

מעבר לצער העמוק כמובן על האובדן

יש לך 7 ימים שאתה לא צריך לעשות בהם שום דבר

7 ימים בהם את יכול לפנות את כל זמנך לעצמך

לחשוב

ליצור דינמיקה עם הקרובים אליך

וגם לפגוש אנשים שבאים לבקר אותך בביתך

שמחתי שנסענו

כי מעבר לעשיית נמצווה

י.הוא חבר

חבר ותיק

ואנחנו חבורה של חברים שלא רואים אחד את השני ביום יום

אנחנו גרים במקומות שונים בארץ

כל אחד עוסק בתחומו

לכל אחד חוג חברים משלו

וכל זאת אנחנו מתכנסים פעם בכמה זמן לארוחת צהריים או ערב במסעדה

באים לשמחות האחד של השני ומובן מאליו שנבוא גם

לרגעי העצב

לכן היה לנו ברור מאליו שניסע עד לטבריה כדי לנחם את חברנו הטוב

והנסיעה לשם ובחזרה מלווה בשיחות  ארוכות על מה כל אחד עושה

ועל המשפחה והילדים

והתוכניות לעתיד של כל אחד מאיתנו

והיה בסופו של דבר כייף גדול

למרות הדרך הארוכה והפקקים

 ואם יזדמן לכם להכנס ליונס בצומת גולני

תאמינו לי אם אומר לכם שגם אם אתם רעבים

המנות הראשונות  שהם מפזרים על שולחנכם

יגרמו לכם לשבוע  לגמרי

וותרו על מנת הבשר הענקית..

או שתתחילו בה.

מזל טוב גדול לפמה ליום הולדתה

ולמלאת שנתיים להמצאה כאן

ומזל טוב גדול לאחשלי שדות שחגג אתמול  את הולדתו מחדש

הגשם חזר

שיפסק רק הקור הגדול הזה...