לפני כמה ימים  קבעתי עם כמה חברים ללכת לאכול חומוס,קבענו ליום שישי, אתמול ,אחד החברים הציע  לאכול במקום שאני לא מכיר.

אני תמיד שמח לאכול במקום שהוא חדש בשבילי

אתמול בבוקר התקשר אחד החברים,אמר שהוא צריך לבטל מכיון שיש לו ענינים דחופים לסדר,והענינים לא סובלים דיחוי.

חבל כי רציתי לראות אותו

נשארו עוד 3 אנשים שהיו צריכים להגיע.

כהרגלי יצאתי חצי שעה לפני הזמן

במצבים כאלה  כשאני לא מכיר את מקום המפגש אני לוקח"שפיל", לא אוהב לאחר ומעדיף להגיע 10 דקות לפני הזמן.

ואכן הגעתי 10 דקות לפני הזמן וגם מצאתי חניה לא רחוקה וחיכיתי.

ב10 ורבע (רבע שעה אחרי השעה הנקובה +10 דקות המתנה לפני הזמן) הגיע חבר שני.חבר שלישי שהיה אמור לבוא איתו לא יצר איתו קשר ולכן לא בא וחבר רביעי בכלל לא הודיע שלא יבוא,אלא סתם לא הגיע.

נשארנו שנינו.

 עד לפני 3 שנים עבדנו ביחד והיינו חברים ממש טובים כולל המשפחות.

הוא עזב כאמור לפני 3 שנים ועבר לעבוד במשהו אחר לגמרי.

הקשר נשמר בהתחלה ולאט לאט התרופף ומה שנשאר זה איחולי חג שמח בחגים החשובים.

אז ישבנו אתמול  לאכול חומוס בחומוסיה ששנינו לא רגילים אליה.

החומוס היה בסדר,לא מלהיב אבל מה שהפתיע אותי שכמעט ולא היה לנו על מה לשוחח.

כמובן ששמחתי לראות אותו אחרי כל כך הרבה זמן,אבל  אחרי  פחות מחצי שעה לא היה לנו כבר על מה לדבר

ואני הרגשתי די נבוך.

כשבאים 4 או 5 אנשים יש אינטרקציה רחבה יותר, יש יותר עניין

אבל כשנפגשים 2 אנשים שלא ראו אחד את השני כך וכך זמן,מאכזב לגלות  שפתאום אין כל כך על מה לשוחח למרות שאני מאוד מחבב את החבר הזה

אני מניח שגם הוא הרגיש ככה.

אכלנו במקום שקוראים לו "רוני פול" ברח' אילת בואכה יפו.

כשהמתנתי לבחור,הסתכלתי על הנכנסים למקום,

היה ברור לגמרי שהם מכירים את השומר בכניסה,את צוות המלצרים וכו',אני אוהב מקומות שנותנים הרגשה של בית ללקוחות הקבועים שלהם.

ככה היה במסעדת רימון בשנות ה60 בירושלים כשאבא שלי היה מתפנה מעיסוקיו ובא לשם לאכול.

אחכ  הוא היה אורח קבוע במסעדת חן ברח' כורש

אמנם הייתי ילד אבל שמתי לב איך אבא שלי הרגיש במקומות האלה בבית,צריך להזכיר כמובן את קפה טעמון המיתולוגי ששכן מול המשרד שאבא שלי עבד בו ומרדכי קופ בכל פעם כשהוא נכנס לשם נתן לו להרגיש בבית.

אני מצאתי בית ב"מלך החומוס העסלי" שהיה ברח מרדכי בן הלל,באבו שוקרי המקורי בעיר העתיקה  של שנות השבעים,

שאליה חזרתי עוד פעם אחת בסיועו של אח שלי מתי שהוא בסוף שנות ה90

אחכ כשעברתי לתל אביב מצאתי בית בפאב השופטים ובאבו חסן החומוס המפורסם ביפו אליו היינו באים בתדירות שבועית.

לא שמישהו הכיר אותנו שם,התחלופה כך כך גבוהה שם שאני לא חושב שהם זוכרים מישהו ספציפי

ובשנים האחרונות אני לקוח קבוע ומוכר בחומוס קלאבוני באזור התעשיה בחולון.

זה נחמד לקבל יחס אישי,המלצר מכיר אותך,אפילו בעלי הבית מזהים אותנו,לא שזה נותן איזו מקדמה על אחרים או  משהו כזה

אבל זה נעים ונחמד.

הדבר היחיד שהיה זהה   בחומוס של אתמול לזה של אבו חסן , היו צלוחיות רוטב השום שהניחו לפנינו והעובדה שבלי שביקשנו  הונחו לפנינו צלוחיות בצל.

לדעתי  2 הצלוחיות האלה הן כלי הליווי הכי טוב של חומוס טוב.

מה לעשות שהחומוס אכזב קצת,אבל זה כמובן עניין של טעם אישי ואולי עוד אחזור לשם.

בכל מקרה חזרתי הבייתה ונפלתי לשנת צהריים של 3 שעות !

מזמן שלא ישנתי כל כך טוב.

אני מוכרח לומר לכם שאחרי פיצוץ הפרשה המזעזעת  של הילדה שנאנסה בצפון תל אביב,אנחנו דורשים דיווח יותר מפורט מבנינו האמצעי.

לאן הוא הולך,עם מי,אנחנו דורשים שיקח פלאפון ושיהיה כמובן זמין ואנחנו  בעדינות מנסים שיספר יותר על מה הם עושים כשהם נפגשים.

כבר כתבתי לא פעם שאני שמח שהם יוצאים מהיישוב שלנו מעט מאוד, לבילוי בעיר הקרובה (בעיקר לסרטים בקניון הזהב בראשון לציון או לבאולינג בחולון)

אבל לך תדע.

אתמול הייתה כתבה ביומן של ערוץ 2 על משפחות ששולחות בלשים פרטיים לבלוש מה הילד שלהם עושה כשהוא  יוצא.

אז לשמחתי  אנחנו לא זקוקים לבלשים פרטיים ואנחנו סומכים לגמרי על הנער,אבל  לכו תדעו אילו הפתעות הם יכולים לסדר הבני טובים האלה והם באמת ילדים טובים

רק שהביטוי "ילדים טובים" כל כך מוסמס בשבוע האחרון שעדיף אולי לא להשתמש בו בכלל.

בלי קשר:

שיהיה בהצלחה  לנבחרת הדיוויס של ישראל למרות הסיכויים המעטים שיש לה בהתמודדות מול צ'ילי בצ'ילי של אחרי רעש האדמה.

הקטע אתמול בארץ נהדרת על סער שיינפן בכיכוב אסי כהן היה קורע,

כמו גם הקטע בבית הוריה של ליטל מעתוק. (מעשנת נרגילה  מהצ'לו כשהוריה ,פלצני העל מתעסקים בעצמם ולא מבינים מה המורה המסכנה רוצה,העניין שיש ממש אנשים כאלה באמת! )

אני מוכרח לומר בפעם המי יודע כמה שיש עיוות מאוד גדול במסגרת של הבלוגים הפעילים,משהו שם מאוד לא בסדר (ואני יודע שעל זה יהיו הכי הרבה תגובות למרות השורה היחידה בנושא,אבל לא הצלחתי להתאפק מלכתוב את זה בכל פעם שהטבלה מתעדכנת ,זה יותר מרגיז ומפליא)

שבת ,שמש בחוץ, כביסה וכאלה

תיהיו טובים