היה סביר אתמול בערב בסדר.

המשפחה של גיסי אחרה קצת,אנחנו התברברנו בבית ורק בשמונה בערב יצאנו

וליל הסדר התחיל רק ב9 בערב.

אני כאמור ניהלתי את הסדר,אבל כשיש בחדר אנשים שבאו מתרבות ליל סדר שונה

לכל אחד יש פרשנות אחרת גם איך הסדר צריך להתנהל וגם מנסים להצמד למנהגים ישנים מבית סבא הענינים מתחילים לצלוע משהו:-)

השתדלתי לתת מקום לכל הפרשנויות כמובן  ,אבל כמנהל הסדר ובגלל השעה המאוחרת חשבתי שצריך להתקדם ולא להתברבר בסיפורים על איך סבא של זה ניהל את הסדר או  משפחה כזאת  אכלה מאכלים מסוג זה ואחר ואיך פרשו שם את ההגדה.

שמתם אגב לב שכל הגדה של פסח כתובה אחרת?

זה נורא מוזר,יש הגדות  שבהן יש טקסט שלא מופיע בהגדות אחרות וזה יוצר קצת בלבול

אבל הסתדרנו

כמובן שאחרי האוכל שכולם היו מלאים וכבדים,רק שרנו את השירים ולא קראנו את ההגדה.

החבאתי את האפיקומן ולקח לילדים הצעירים של המשפחה די הרבה זמן למצוא אותו.

דודה שולה כזקנת השבט נתנה שי גם למוצא האפיקומן וגם ל 2 המחפשים האחרים

ככה שכולם היו מרוצים.

אני עובד  בחול המועד,כך גם זוגתי וגם ביום ראשון בערב החג,אני מעדיף את הסידור הזה למרות  שלעבוד ביום ראשון ערב החג השני זה די מעשה אהבלות,אבל בסדר,

אני מוכרח בלי קשר לחג החרות ואולי בעצם  אפשר לקשר אליו להתייחס לסרט שהיה ביום ראשון בערוץ 10 על יודה פוליקר.

מזמן לא ראיתי סרט כה רגיש ובה נוגע ללב

אני מאוד אוהב את המוזיקה שפוליקר עושה

השיר האחרון,"תחבקי אותי" שבו הוא נפרד מאמא שלו מדמיע אותי בקלי קלות

לא ממש מעניין אותי להתייחס לחשיפה של זהותו המינית,אז הוא הומו,ביג דיל

מה שכן הייתה לו ביקורת,אותה ביקורת שיש לי על  מטיפים למיניהם שמוציאים אנשים בכח מהארון כי לדעתם לאנשים כמו פוליקר יש תפקיד מחנך  או סוג של אחריות ושליחות

אין שטות גדולה מזאת.

פוליקר נאבק במשך שנים עם שדים גדולים וכבדים יותר  מהגילוי שהוא הומוסקסואל

הוא עבר תהליך מדהים,מרגש,כואב חשוב לאין ערוך  ממחשבות של אחרים על סדר העדיפויות שצריך היה להיות לו

ואני לקחתי מהסרט הזה תובנה מאוד חשובה: אין דבר כזה  LATE BLUNER  (התפתחות איטית)

כלומר אולי יש את העניין הזה בספרות המקצועית אבל מי קבע שאני צריך לסיים את תהליך הבשלות,הבגרות ההבנה עד גיל כזה ?

הנה פוליקר בן 60 ורק עכשיו הוא הגיע להבנה,למנוחה ולנחלה

אני  צעיר ממנו בכמה שנים ועוד לא סיימתי את התהליך,כמובן שעשיתי דרך מאוד ארוכה  ותמיד התייסרתי  בשל  הבשלות האיטית שלי ,חשבתי שהייתי צריך לעשות או להבין או לקבל הארה על דברים כאלה ואחרים מוקדם יותר בחיי.

אבל כשראיתי את הסרט המרגש הזה,נפל לי עוד אסימון. אשרי אלה שמבשילים מוקדם,מבינים מי נגד מי  בגיל 25-30

יופי להם

וזה בסדר גמור  שהתהליכים האלה קורים  מהרגע שהתחלתי לכתוב בלוג קצת אחרי גיל 50

תארו לכם שלא הייתי נקלע לישרא בגיל שנקלעתי, מי היה תוקע לידי שהתהליכים היו מתחילים בדרך אחרת?

לכן אני מרגיש שזכיתי,הרווחתי והסרט הזה פתח לי עוד צהר להצדקת התהליך שאני עובר.

חג,שמש נעימה,כביסה אחרי 4 ימים שלא עשיתי(ואף אחד לא מת מזה אגב..)

בצהריים ארוחת צהרים גדולה עם כל המשפחה המורחבת אצל דודה שולה

ותיכף מרץ מסתיים

תיהיו טובים