| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 7/2003
רק בשביל העניין ( ובמלא הצניעות ) ובעקבות צמח בר ידידתי
הסתקרנתי לדעת כמה פוסטים כתבתי..
אני נמצא כאן מסוף מאי
חודשיים ימים
וכתבתי ביחד עם זה 112 פוסטים
נחמד... לא?
זה לא סיכום או משהו
סתם נקודת ציון
בזמן האחרון כולם משנים כינויים
אבל אני לא יכול לשנות כי אני מופיע כאן בשמי
אבל אם לא הייתי מופיע בשמי
במה הייתי בוחר?
כשהשתתפתי בצ'אטים בחרתי לעצמי שמות שיתפסו את העין
מעולם אבל מעולם לא פניתי ביוזמתי לאישה בצ'אט
נתתי "לשם" שבחרתי או יותר נכון לכינוי לעשות" את העבודה "כלומר לסקרן
שיתפוס את העין ולגרום להן לפנות אלי
בדרך כלל זו הייתה שורה משיר
משהו מהסוג שלמשל
"לנגב לך את הדמעות" ואם לא היה מקום לשם בצ'אטים מסוימים
הייתי כותב מחובר "לנגבלךאתהדמעות"
בחורות בצ'אט מעריכים גברים רומנטים...
בייחוד שהרב שם הם סקסיסטים-גזעניים-חרמנים מטורפים
ועוד כהנה וכהנה
אחכ היו הפורומים
של IOL בעיקר
שם מצאתי לעצמי כינוי אחר
אני כבר לא זוכר מה הוא היה
אבל שם הייתה קבוצה הומוגנית של אנשים ששוחחנו כמעט כל יום.
IOL התחבר ל-WALLA
והפורומים פורקו
האנשים התפזרו
אני מאמין שחלק ודאי גם הגיעו לכאן
או לישויות אחרות כמו ישראבלוג
אין ספק שהאינטרנט פתח לי מקום להפתח
וזה כבר ממש לא משנה שזה וירטואלי
ההתפתחות האישית שלי כאדם לא התחילה עם האינטרנט
ולא תיפסק כשיגיע הזמן ללכת מכאן
אני עוקב בעניין אחרי הדרך שפמה עושה
מדהים-מרתק
בחלק מהמקומות שהיא נוגעת הייתי
ובחלק ספק אם אגיע אי פעם..
דרוש כל כך הרבה אומץ
כששפיות התעמת עם סנרק או איך שקוראים לו
הלכתי לקרוא בבלוג של הסנרק
האמת קיבלתי בחילה
ההתנשאות
חוסר הצניעות
הבטחון העצמי לפחות זה הוירטואלי
הזלזול ברגשות ככלי ביטוי
קרבו אותי לשפיות -אמרלד
מהמקום ששפיות לא הסכים להתעמת איתו
בסגנון של ההוא
אגב מאוד הפריע ליי שחלק מהאנשים שהיו בבלוג של סנרק והיללו ושיבחו את "פעולותיו"
נכנסו אחכ לפוסט של אמרלד וטרחו לברך אותו על הישארותו
לי זה צרם
נכון היו אנשים שניסו לרסן את הסנרק(תמיר נדמה לי)
אבל ההוא היה בשוונג
שקשה היה לעצור את האופוריה העצמית הזאת
את פעולותיו ודעותיו
טוב זה לא הנושא שלשמו התכנסנו
הרי התכנסנו לציין את "פועלי" ב112 פוסטים בחודשיים
ותהיתי איזה כינוי הייתי בוחר אם לא הייתי נכנס בשמי
אגב עוד הערה על פוסטים שאני קורא כאן
יש כמה פוסטים שאני לא מגיב אליהם בעיקרון
פוסטים של פלצנים
ופוסטים של כאלה שמרחמים על עצמם לאורך זמן ולא ממש רוצים לשנות את מצבם למרות התגובות החמות שהם מקבלים
למרות התמיכה.
אני אומר כתבתם פוסט נוגע ללב לדעתכם
שטוף רחמים עצמיים
תקשיבו לפאקינג תגובות
תלמדו מהן משהו
תנסו לקום מהרצפה הקרה שהתיישבתם עליה
תתנקו מהבוץ שהתפלשתם בו
ותתחילו מהתחלה
יש כאן כמה כאלה ואני מתאפק ממש לא לתת דוגמאות כדי שלא
אואשם בביזוי לשווא
או באיזה סוג של שמחה לאיד
כי אני לא כזה
רק שהטיפשות מוציאה אותי מדעתי
על הפלצנים ממש אין לי מה לאמר
כבר מאוחר בלילה
על הכינוי שהייתי רוצה לכנות בו את עצמי
אשאיר לפוסט ה-500 או ה-1000 אם זה יקרה
אני מודה על המקום שניתן לי כאן
זה לא מובן מאליו
שום דבר אגב הוא לא משהו שהוא מובן מאליו בעיני
אלה אם נולדתי איתו...
אני שמח על האנשים שזכיתי להכיר כאן
אבל זה לא סיכום
אז אפסיק להתפייט
זה רק 112 פוסטים
מין מספר שכזה
לילה טוב....
ו
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
