מה, לא? כי להרגשה שלי ,כל המדינה  בעת הזאת היא ממש שכונה.

נהגים לא זהירים פורצים לא עלינו מחסום רכבת כשיש עליהם אחריות לחיים של נוסעים אחרים.

אתה רוצה להתקע על הפסים,תפאדל,אבל רק שתיהיה לבד.

ערוצי חדשות שמוכרחים לראיין אנשים שרק הרגע איבדו את יקיריהם,לא יכולים  לתת להתאבל ?להניח לעבור את השבעה?

לא ,הם מוכרחים להיות  ראשונים ולהניח מיקרופון אל מול אשה שלפני כמה שעות איבדה את שלושת ילדיה.

איזו אטימות,איזו שכונה ואף אחד לא פותח בזמן אמת פה ומצפצף.

ואם ניקח דוגמה הרבה יותר פשוטה,קלה לעיכול:

הבחור שעתיד לשפץ לנו את הדירה,היה אצלנו פעמיים, בפעם האחרונה הוא היה לפני כ3 שבועות ואמר שאוטוטו יגיש הצעת מחיר.

הוא מבין שאם יגיש הצעת מחיר נוכל ללכת לגלגל את עניין השיפוץ בבנק,ניקח משכנתא,נראה מי נגד מי.

אבל הוא,לא בוער לו כלום,הוא עסוק בשיפוץ אחר ומתוך מחשבה שכונתית הוא חושב ודאי שנחכה לו לנצח כי הוא איש חביב.

חביב בתחת שלי

את הקיץ פספסנו בגללו,בגלל השכונה שהוא עשה לנו ועכשיו לא ממש מתחשק לי לשפץ בחורף

אבל לא יודע,לא נראה שיש לנו ברירה.

אבל לא איתו,זה בטוח.

אני מוכרח להתייחס לצורת הכתיבה שלי לרגע

לא פעם אנשים שקוראים את הבלוג שלי,בעיקר את פוסטי השבת "מתלוננים" על ריבוי נושאים בפוסט ואי יכולת להגיב על כולם.

אני רוצה להסביר לרגע את צורת הכתיבה שלי:

כשאני כותב פוסט אינפורמטיבי על  משהו שקרה לי או למישהו מבני משפחתי,זה פוסט נורמלי לכאורה.

אבל  כשאני כותב פוסט אסוצייטיבי,אני הולך  לפי איך שהיד המקלידה מובילה אותי,ואז יש חוט לעיתים מאוד דק שמחבר בין הנושאים ולפעמים בכלל לא.

אם הייתי צריך לחבר מניואל,סוג של מדריך איך להתייחס לפוסטים האסוציטיבים שלי אומר  שהקוראים הנבונים שלי יגיבו  למה שהם הכי מתחברים

ואגב יש כאן כאלה שעושים את זה,מדהים אגב איזה תגובות  יוצאות למי שלא רוצה או לא מרגיש לו נוח  להגיב על כל נושא ונושא

ולעיתים האסוציאציות שלהם לפוסט הם ממש לא צפויות.

בהתחלה זה היה קצת פוגע אפילו,אבל אתה לא יכול לרצות שיגיבו לך וגם לקוות  שיפגעו בול בכל הנושאים שעליהם כתבת

כשהבנתי את זה החל ביני לביני סוג של משחק ניחושים  לראות איזו תגובה תבוא מאותם אלה.

במאמר מוסגר אומר שרשימת  הבלוגרים הנחמדה הזאת של מגיבים אסוציטיבים הצטמצמה מאוד והיא מונה אולי  2-3 בלוגרים.

מעניין לדעת אם אותו בלוגר או בלוגרית שאליהם התכוונתי ואגב אני מאוד מחבב ידעו שאני מכוון בין השאר אליהם.

אני מוכרח לספר כאן על נס קטן שקורה לנו.

טוב ,אולי המילה נס היא גדולה מידי ודרמטית מידי

ואולי הוא לא יחזיק מעמד הנס הזה  לאורך ימים אבל אני רוצה לקבוע שמאז חזר הילד האמצעי ממחנה הקיץ הוא השתנה.

לטובה השתנה. וזה מדהים,אין מילים אחרות.

תראו כל השנה ובעיקר  בחודש יולי עת הרבה הילד לבלות בצופים ,הילד כמעט ולא תקשר איתנו

המהומים כאלה ואחרים במקום תשובות מסודרות,נרגנות בלתי נגמרת על כל מה שמסביב לו

חוסר התייחסות מוחלט לאחים שלו,לצורכי הבית,אפילו ללימודים

יושב שעות מול המחשב בחדר שלו,אוכל ושותה שם ויציאה לצורך הליכה לצופים משם היה חוזר בשעות מאוד מאוחרות.

כבר במחנה הקיץ עת באנו לבקר שמנו לב לשינוי,

אולי כי הוא הבין שאיכפת לנו יותר ממה שחשב בטעות,אולי בגלל שלנסוע 4 שעות כדי להביא לו צ'ופרים כאלה ואחרים, ולבשל לו ולשבט שלו ארוחות זה יותר  מסתם להיות הורים לא ממש מעורבים

לא יודע,אז זה היה מוקדם מכדי לנתח

אבל ביום שישי שעבר ישבנו זוגתי ואני באוטו,עמדנו ברמזור ופתאום שנינו אמרנו אחד לשני,וואלה,הילד השתנה !

וזה היה אחרי שבוע  מאז חזר הבייתה ממחנה הקיץ

אז זה מתבטא שהילד אשכרה משוחח איתנו והאמת שבהתחלה די נדהמתי שהוא משתף אותי (אם לדבר ספציפית עלי)באינפורמציה שעליה לא דיבר אף פעם

פתאום הוא בא,יושב איתנו בסלון,מתעניין במה שאנחנו רואים בטלויזיה ולא ממהר בחזרה לפייסבוק שלו

והכי חשוב הוא אשכרה מתייחס לאחים שלו

בתי כעסה שהוא לקח את הכובע האהוב עליה למחנה הקיץ בלי רשותה  והוא לא להאמין התנצל שעשה זאת.

אם פעם הוא היה לוקח את האוזניות  שלה בלי לבקש רשות,השבוע הוא התקשר במיוחד למקום שהיא הייתה בו כדי לבקש שתשאיל לו את האוזניות,אני חושב אגב שהיא כל כך נדהמה מהבקשה שהיא ישר אישרה לו לקחת אותן

הוא מתקשר עם אחיו הקטן,בלי נהימות,בלי איומים על מה הוא יעשה לו אם לא

ואחיו הצעיר נדמה שהוא לא מאמין כל כך שאחיו השתנה והוא מגיב אליו בזהירות הראויה

זוגתי העלתה השערה שבמחנה הקיץ הוא קיבל אחריות שלא חווה קודם,הוא הדריך ילדים צעירים מכיתה ד' ה'

ובמו עיני ראיתי איך הוא מתייחס אליהם בסבלנות כי למעשה לא הייתה אלטרנטיבה אחרת

אם יתייחס אליהם רע או בחוסר הסבלנות שאפיין אותו,  מדריכיו יחשבו שהוא לא מתאים להדרכה וכנראה זה משהו שהוא מאוד רוצה לעשות.אחיו הצעיר נדבק אגב מאהבתו של האמצעי לצופים והוא כנראה יתחיל ללכת בשנת הלימודים הבאה.

כך או כך אנחנו מקווים שהשינוי  שהוא עובר ימשך למרות שבגיל הזה באמת קשה לדעת

אתמול בשיא החום ביקשתי ממנו ללכת למכולת והוא הלך בלי לנהום או לרטון ואחכ ממש לפני שסגרו הצטרכנו לעוד משהו

ובימים אחרים לא היינו מעזים בכלל לבקש אחרי שהלך כבר פעם אחת ואתמול ביקשנו שילך שוב והוא הלך !

אולי ימות המשיח הגיעו ולא ידענו?

בלי קשר

נשארתי שבוע שני במסגרת בלוגים פעילים,זה נחמד.  תודה.

אבל לעיתים נדמה לי שאלה שמשתרכים בסוף הטבלה מתחלפים אם אלה המידפקים על שער חמישים הבלוגים הפעילים והמערכת עושה שם תחלופה של אלה  שהם זנב לאריות,כדי שיהיה יותר אקשן,מה רע

אבל אלה במעלה הטבלה? כל מיני  יואב מאור כאלה והולי סניות כאלה חקוקים בראש הטבלה לנצח

נכנסתם פעם לבלוג של יואב מאור הזה?

תיזהרו כשאתם נכנסים ,עזבו שהבלוג הוא מקדש לפועלו  הנצחי של מאור שבגילו הזעיר  כבר עשה לדבריו כמעט את הכל ובשכונה שבה אנחנו מתנהלים הבחור יכול היה בקלות להיות ראש ממשלה

אבל העניין הזה עם הפרסומות שנמצאות שם והפרסומות לקידומו של הבחור ממש מסנוורות עיניים

או הבחור שהחליף את מרגי בראשות הטבלה,הבחור נמצא שם שנים ! ובאיזה מתח ודאי הוא נמצא כל שבוע כדי לבדוק אם הוא עדיין בראש הטבלה,ואם הוא לא,עד לאן הדרדר שומו שמיים?

והאם בשבוע שנכנס יוכל להחזיר לעצמו את הבכורה ולגבור על יואב בן חלב האלמותי ועל עוד מישהי שנמצאת שם דרך קבע?

אוף אומר לעצמו סניה כשהוא מוציא שריקת אוויר מראותיו,עשיתי את זה ,אני עדיין בראש הטבלה.

אבל אנחנו ,זנבי אריות שכמונו,שיוצאים ונכנסים לטבלה הזאת השכם והערב לא משתגעים,לא כותבים בצורה אובססיבית כדי להשאיר את חותמנו על המחשב המסדר את הטבלה המגוחכת והפאטטית הזאת שמורכבת ממציאי הצעות לפימו,מכאלה שמקדמים סדרות טלויזיה לילדים כמו כמעט מלאכים ודומיה וכאלה שמכריזים שהבלוג שלהם עושה תחרויות או עוזר בעצות כאלה ואחרות

פור קרייסט סייק באנו לכתוב יומן רשת,לעשות דין וחשבון  על מה שעשינו, ללמוד מאחרים,לתת ולקבל ופתאום אנחנו בתחרות שלא נרשמנו אליה בכלל?

אני קורא לעורכי ישרא לסגור לאלתר את  את המסגרת המשחיתה הזאת, יש אנשים שזה גורם להם צער שהם לא שם

גורם למריבות אצל כאלה שחושבים שמגיע להם להיות שם ובשביל מה?

לא חראם על כל האנרגיה?

אני סיימתי,תיהיו טובים