אתם יודעים איך זה במשפחה?

מגוננים אחד על השני

שומרים  אחד על השני

מרוע

מצער

מכאב

שומרים אחד על השני  שחס וחלילה אף אחד לא ישבר וכאלה?

אפילו לפעמים במחיר של הסתרת האמת

לפחות עד שהדברים מתבררים

כי כל עוד הדברים לא ידועים

למה להעמיס?

אז אתמול בלילה הגיעה לסיומה הדרמה שנתתי לה ביטוי קל כאן

גיסי אחיה הצעיר של זוגתי עבר את ניתוח הסרת הגידול שהתגלה כשפיר לרווחתם של כולנו

הניתוח היה אמור להתחיל ב4 אחר הצהריים

והוא נדחה ונדחה ונדחה והתחיל ב9 וחצי בערב

שכל המשפחה מחזיקה אצבעות ולא נושמת מרב חרדה

רק שכולנו עשינו פרצוף של גיבורים כאילו אומרים אחד לשני

אה..זה סתם גידולצ'יק

זה כלום..

אתם יודעים..מכירים את תנועת הביטול הזאת

של סמוך..יהיה בסדר..

אולי להקדים ולומר שחמותי עליה השלום אשה מופלאה וטובה מאין כמוה

נפטרה מסרטן לפני 5 שנים

מאז מותה כל המשפחה של זוגתי בחרדה סמויה מפני הסרטן

זוגתי ואחיותיה נבדקות תקופתית

כל גוש לכאורה

וכל בלוטה מריצות אותם לרופא

בצדק מבחינתם

וכשבשבת לפני חודש הודיע גיסי שהוא עובר ניתוח להסרת גידול בצווארו

כל המשפחה נכנסה ללחץ

לחץ סמוי

אבל לחץ שהלך והתגבר עד אתמול

מרב הלחץ

אף אחד לא רצה לספר לדודה שולה

יען כי דודה שולה היא דרמטית

ונוטה להגיב בקיצוניות  בסגנון "העדות הרלוונטיות למעשים דרמטיים"

וזו לא הערה גזענית MIND YOU

זה תאור מצב...

מצחיק אותי אגב תהליך ההסתרה מדודה שולה

הם "בונים סיפור"

מפיצים אותו לכל המשפחה לתאום גרסאות

לפעמים עד כדי אבסורד..

וכל התאום נעשה באנגלית שהילדים לא יבינו כי הם הרי יכולים לומר משהו

ליד דודה שולה

ואז איזו פאדיחה זאת תיהיה

ובסופו של כל המאמץ ההסתרתי הזה

דודה שולה מגלה כבדרך אגב ונורא נעלבת שלא סיפרו לה

ואחכ יש מאמץ קדחתני לפייס אותה ולהפיל את התיק על החולה

כלומר

א.(המנותח) לא רצה שתדעי

לא רצה להדאיג אותך

אני במקרה בבית חולים

ועוד כהנה וכהנה פולקלור כזה ואחר

בקיצור אם לא היה מתוח ועצבני הסיפור

היה יכול להיות מה זה מצחיק...

בקיצור

אתמול אחרי המתנה של 6 שעות

נותח גיסי היקר בצווארו

והגידול הוסר והתגלה כשפיר !

אין לכם מושג איזו הקלה זאת

אני יכול לומר מהצד הפרטי שלי

איך ראו על זוגתי שהנטל ירד ממנה

שלא לדבר על אשתו של גיסי ועל יתר חלקי המשפחה

אז אני שמח היום

באמת שמח

לא הייתי רוצה לעבור את הסאגה הזאת שוב

ואני מקווה לא לעבור אותה לעולם או לפחות לא בקרוב...

זה היום ה-12 שלי בלי סיגריה

היום כשנכנסתי לעבודה עמד ריח חזק ונורא של סיגריות שפעם ראשונה הרגשתי בו כלא מעשן

וממש ריחמתי על אלה שלא מעשנים וצריכים להיות שם

"נמלטתי" לחדר שאני עובד בו ששם העישון אסור למזלי...

אחר הצהריים אני הולך לרופא  כדי לברר איתו האם כדאי להחליף טיפול

האמת שאין לי תור

המזכירה של הרופא אמרה שאבוא ראשון והיא תשתדל להכניס אותי

ואני מקווה שזה יקרה

כי אני ממש צריך לדבר איתו

זהו חברים

בהתחלה חשבתי שנמאס לי "לדווח"

ואני רוצה לכתוב

והנה יצא לי כתיבה...

תיהיו טובים