| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 8/2003
הסיפור הלא יאמן על מחט בערימת שחת - או סיפור חיים...
אבא של מניה ודיפרסיה נפל ב11 באוקטובר 73
היא לא ידעה איפה לחם מה היו נסיבות מותו
ולא היה לה כח נפשי להתעסק בעניין ב30 השנים שעברו מאז מלחמת יום כיפור
אני באחד הפוסטים המוקדמים שלי כתבתי על המלחמה ההיא
אני הייתי בסדיר
בתותחנים
והשתתפתי במלחמה הזאת מהתחלה
מניה ודיפרסיה הגיבה לפוסט שכתבתי
סיפרה על אביה כעל משהו לא סגור בעברה
ואני "כאביר על סוס לבן" הצעתי לעזור..
לחפש פרטים על נסיבות מותו
האמת שלא כל כך ידעתי למה אני נכנס
כמפיק של ארועים כפגישות גרעין ופגישות מחזור תמיד ראיתי אתגר בלמצוא "אנשים אבודים"
לאתר אנשים שלא ראיתי 30 שנה
לעקוב צעד אחרי צעד
ולמצוא אותם
וחשבתי לתומי שברגע שאפרסם כמה הודעות בפורומים של השריון המידע" ישטוף"
והתוצאה תגיע במהרה..
למניה ודיפרסיה לא היה אפילו מספרו האישי של אביה- מידע אלמנטרי לכאורה כדי להתחיל עם משהו
היה לה קושי לבקר בבית הקברות כדי להשיג את המידע הזה
היא הפנתה אותי לאתר של צה"ל לדף
"היזכור" שבו היו פרטים על נפילתו של אביה
בדף לא היו מספרי חטיבות
לא היה מספר אישי
הדבר היחיד שאפשר היה להאחז בו שהוא נפל בגזרה הצפונית של התעלה מול קנטרה..
התחלתי לחפש בספריות
מצאתי ספרים על המלחמה
התרכזתי ביחידות שלחמו בגזרה הצפונית של התעלה
ראיתי מפות קרב
ורשמתי הכל על דף
יצרתי קשר בשלב די מוקדם עם קצינת הנפגעים של השריון בעקבות משהו שמניה ודיפרסיה סיפרה לי
היא סיפרה שלמרות שאביה היה קצין חימוש
הרי שבגלל שסופח לחטיבת שריון במלחמה
בנפילתו השריון "שייך" אותו אליו
ולכן מניה ודיפרסיה ואחותה הצעירה"זכו" להכלל בקייטנות שיד לשריון בלטרון אירגן לילדי הנופלים
דיברתי עם קצינת הנפגעים של השריון
האינפורמציה היחידה שהיא הצליחה לדלות היה מספרו של גדוד חרמ"ש שכביכול אביה של מניה ודיפרסיה היה בו כשהוא נפל
ובדיעבד מספר הגדוד לא היה נכון
בד בבד עם חיפוש בספרים על המלחמה
פרסמתי הודעות ברחבי הפורומים של השריון בעיקר באתר חבר'ה
וסרקתי-פשוטו כמשמעו את כל הפורומים של השריון
הסריקה הצריכה זמן רב ועבודת נמלים
לא יכולתי לשבת כל כך הרבה זמן על המחשב
ללא שיתוף פעולה מצד זוגתי
סיפרתי לה והיא הסכימה
האינפורמציה מהפורומים זרמה באיטיות
המידע לא היה ממוקד
שלחו לי אימיילים עם מספרי חטיבות
מספרי גדודים
שמות מח"טים ומג"דים וככה יכולתי להתמקד בפורומים המתאימים
מישהו הציע שאפנה ל"יד לשריון" בלטרון
צלצלתי לגב' שאחראית על יחסי הציבור
הצגתי את עצמי
סיפרתי שאני עוזר לחברה לדלות פרטים על נפילתו של אביה
במלחמת יום כיפור
וחסר לי מידע
היא ביקשה שאעלה את כל בקשותי בכתב ואשלח לה אימייל
שלחתי
והיא לא חזרה אלי
בקטע הזה כבר הייתי עמוק בסיפור
עדכנתי את מניה ודיפרסיה על ההתקדמות
ובפוסט אחד שהיא כתבה היא נתנה לי קרדיט בעילום שם
על עזרתי בסיפור הכאוב הזה
ושאלה אותי אם ארצה לחשוף שאני הוא שעוזר לה
אמרתי לה שבשלב הזה אין מה לחשוף כי לא השגנו כלום
שנגיע למצב שנדע דברים אשמח ששנינו נכתוב פוסט במקביל ונכתוב על תחושותינו
בשלב הזה הייתי כבר חסר סבלנות
באחד הפורומים מצאתי שם של מג"ד שהשתתף בלחימה
צלצלתי אליו
כתבתי לו אימייל אם כל החומר שאספתי והוא הפנה אותי שוב ליד לשריון
הבנתי שהפתרון מצוי שם
ביום שני שעבר התקשרתי לגב' מיחסי הציבור
וביקשתי
בנימוס אך בתקיפות למסור לי את הפרטים הרלוונטים
סיפרתי שאני עמוק בתוך הסיפור
שאני לא מתקדם
שזה יהיה עוול להשאיר משהו כזה לא סגור ולמרות שעברו 30 שנה
ובתו זכאית לדעת את כל הפרטים על נפילתו
מכאן הענינים התחילו להתגלגל
היא נתנה לי טלפונים של מח"ט חטיבה 500 במלחמה
של ההיסטוריון של יד לשריון
ועוד כמה אנשים
עכשיו אני לא יכול לעשות הרבה טלפונים מהבית
המצב הכלכלי-אתם יודעים
והילדים בבית מסתובבים
אין אווירה של ריכוז..
אח שלי נמצא בחודש עבודה בירושלים
אני מוניתי אחראי על הוצאת הדאר והשקיית העציצים
בצהרי יום שלישי כשסיימתי לעבוד הלכתי אליו
והתחלתי לצלצל משם
הייתה שעה 14:00 והחינוך מהבית בירושלים לא מרשה לצלצל בין 2-4
אבל אני הייתי כל כך נרגש וכל כך "על הקצה"
שעשיתי זאת בכל זאת..
דיברתי עם מח"ט 500 שלא הכיר את הסיפור והוא הפנה אותי הלאה
דיברתי עם ההיסטוריון והוא נתן לי מלא החופן מידע
ולקח אותי לדרך הנכונה
סיפר לי מי יחידות המילואים שלחמו באזור
מספרי חטיבות
מספרי גדודים
טלפונים של המח"טים של המג"דים
ואני כבר הייתי מאוד נרגש
הרגשתי שאני מתקרב והמשכתי לצלצל
אומנם בלי תוצאות
אבל אם אופטימיות
הערב הסתיים ללא תוצאות
ורציתי לכתוב אימייל למניה ודיפרסיה לשתף אותה בחוויה
אבל פחדתי שאם לא יצא כלום בסוף היא תתאכזב
יום רביעי הוא יום של חוגי השחיה של הילדים
ביום רביעי שעבר הילדים קיבלו שיעורים כפולים
כלומר היינו בבריכה מ16:00 עד 19:00
הרבה שעות..
לקחתי את הפלאפון את דף הרשימות והמשכתי להתקשר
התחלתי בניר בנים
משם נשלחתי לגבעת ברנר
משם לחיפה
וסיימתי במעגן מיכאל ששם הבחור שרציתי לשוחח איתו נמצא בצפון איטליה
הטלפון האחרון היה למח"ט חטיבה 11
הטלפון צלצל
הוא ענה
הצגתי את עצמי
סיפרתי מה אני מבקש ממנו והוא אמר
אני מכיר
רעדתי כולי
התיישבתי על סלע
הקליטה בפלאפון לא הייתה טובה
ביקשתי שיספר לי על הקרב
ואז הוא התחיל לכעוס עלי
אמר לי: מה אתה נובר? מי הסמיך אותך? באיזו רשות?
ומה יש לעלות מתים מהקבר אחרי 30 שנה
האמת שהייתי די המום
לא ציפיתי למתקפה כזאת מה עוד שהוא התחיל לחשוד בי שיש לי איזה "רווח" בעניין
כמה שניסיתי להסביר לא הלך
תוך כדי השיחה אני מתחיל להבין שהאיש מכיר את המשפחה של מניה ודיפרסיה
נכנסתי בפירצה ואמרתי אוקיי
אל תספר לי
אם היא תצלצל -תספר לה?
והוא השיב בחיוב
כשהשיחה הסתיימה נשאר לי להיות בבריכה עוד שעתיים בערך
לא יודע איך הזמן עבר אבל כשהגעתי הבייתה שלחתי אימייל למניה ודיפרסיה עם הסיפור ועם הטלפון שלו ולהפתעתי היא התקשרה אליו
וחזרה אלי מהר מאוד
היא ביקשה את הטלפון שלי והתקשרה
יש לה קול נעים..
ואז היא סיפרה לי את הסיפור הלא יאמן
שהאדם שהתקשרנו אליו הוא בעל שם זהה למפקד חטיבה 11 אבל הוא לא מפקד החטיבה ובשיחה התברר לה שהוא בכלל קרוב משפחה שלה ויודע את הטלפון של מפקד החטיבה וגם נתן לה אותו
מניה ודיפרסיה עוד לא התקשרה למפקד החטיבה (נכון להיום לפחות)
מניה ודיפרסיה שצריכה דחוף להחליף את הכינוי הזה היא אשה אמיצה מאין כמוה שנאבקת בקושי כלכלי גדול בגידול 2 ילדים ובמעגל לא סגור בקשר לאביה
אני ניסיתי לעזור ולא הגעתי
תפקידי הסתיים
למניה ודיפרסיה יש את הכלים להגיע לסוף הסיפור לבד
אני היססתי אם לכתוב את הפוסט הזה
כתבתי ברמז באחד הפוסטים הקודמים שאני לא רוצה שיחשדו בי שעישיתי את מה שעשיתי בשביל קרדיט
ושאם בבוא זמני אגיע לשערי שמיים ובזכות המעשה הטוב הזה יכניסוני פנימה
אז דייני
אני מודה לכם שהקשבתם
אני מודה למניה ודיפרסיה שנתנה לי הזדמנות לעשות משהו
למען מישהו ללא תמורה
אני מודה לכל מי שעזר לי בסיפור הזה
ואני אוהב אותכם
טל
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
