כבר שבועיים בערך שאני סובל מכאבים בצד שמאל של הגב העליון.

כנראה הרמתי משהו כבד ונתפס לי איזה גיד או שריר.

בהתחלה  לא שמתי לב לכאב

כלומר  חייתי איתו,קצת הציק לי וזה אבל המשכתי לעשות את מה שאני עושה.

אחכ הכאב התגבר והתחיל להקרין ליד השמאלית,ממש לכל אורכה. הלכתי לבית מרקחת,קניתי כדורים נגד כאב שהרוקח  חשב שיהיו טובים לי והמשכתי בעיסוקיי.

השבוע הכאב גבר.

היום לאורך הבוקר זה כבר נעשה כאב  כזה שלא יכולתי להתעלם ממנו יותר.

עזבתי את העבודה ונסעתי לקופת חולים ביישוב שלנו,רציתי לעשות א.ק.ג. כדי לשלול ארוע לבבי

2 מרפאות עובדות אצלנו ביישוב באף אחת מהן לא הייתה הבוקר אחות ולא הייתה רופאת משפחה שתיתן הפנייה לא.ק.ג.

קצת נלחצתי,הכאב היה די חזק,היד השמאלית כאבה ואני התחלתי לפנטז על ארוע לב.

נסעתי לקופת חולים מכבי ביד אליהו בתל אביב,לא הייתי שם אף פעם אבל זה קרוב לעבודה שלי

נכנסתי,אמרתי למזכירה הרפואית שכואבת לי יד שמאל ופתאום הענינים התחילו להתגלגל  די מהר.

היא לקחה את הכרטיס המגנטי שלי,הוציאה מרופאת המשפחה הפנייה,הלכה איתי לחדר האחיות שם ישר השכיבו אותי על מיטה וצ'יק צ'אק עשו לי א.ק.ג.

מדדו לי לחץ דם (לפחות  בעניני לחץ דם יצאה לי תוצאה מצויינת 119 על 77,בטח שאני לוקח את הכדורים)

ואחרי 10 דקות גם הייתה תוצאה של ה-א.ק.ג.

הכל בסדר לשמחתי.

רק שהם נלחצו מתוצאה קודמת שראו במחשב

שאלתי ממתי התוצאה הקודמת והם אמרו שבבדיקה שהייתה ב28 באוגוס יצאה תוצאה לא כל כך טובה.

אמרתי שבאותו תאריך הייתי מאושפז עם ארוע יתר לחץ דם בתל השומר  וכנראה שאז התוצאה הייתה לא מי יודע מה אבל  כנראה שגם אז חשבו שזה לא נורא כי  לא הייתי צריך צינתור או משהו

הם שיכנעו אותי לקחת על כל מקרה הפנייה למיון והשביעו אותי ללכת לרופאת המשפחה שלי היום אחר הצהריים למרות שהייתי אצלה עם אותו כאב  ביום ראשון האחרון אחר הצהריים והיא איבחנה אז שמדובר בשריר שנתפס ומסרב להשתחרר באזור השכמה השמאלית ומקרין ליד השמאלית ונתנה משחה עם ריח  לא מי יודע מה שלא ממש עזרה

אחכ הכאב נרגע וחשבתי לא ללכת לעבודה מחר וגם הספקתי לצלצל למנהל שלי כדי לומר לו את זה

אבל בנתיים הוטב לי והחלטתי כן ללכת לעבודה,אחרי הכל  יש עוד יום עבודה אחד שאחריו אוכל לתת ליד ולגב מנוחה.

אז אם בעבר הייתי מתעלם מהכאב ומהאיתותים ורק לוקח כדורים הרי שאני החדש  הולך לרופא ועושה את מה שצריך ולא מתעלם  ואני שמח שככה.

אני רוצה לומר כמה מילים על עמוס לביא,שחקן ואדם שהלך מאיתנו אתמול בלילה.

את עמוס הכרתי ב87

עבדתי בסרט שהוא שיחק בו

הסרט היה סוג של סרט דל תקציב והיו בו 3 שחקנים בלבד

עמוס ועוד שניים (ניצה שאול וזאב שמשוני )

ההפקה הייתה לא פשוטה ועמוס שכבר אז היה כוכב היה יכול לעשות פרצופים על השעות הלא נוחות,על הברדק שהיה בהפקה

ועל עוד המון דברים

אבל הוא קיבל הכל ברח טובה,היה תמיד זמין,מאוד מקצועי ובעיקר בן אדם שהיה כייף להיות איתו בקשר.

בתפקידי הייתי איתו בקשר קרוב אני זוכר אפילו שהוא היה גר ברח' יונה הנביא בתל אביב ולא פעם  כשהורדנו אותו  בסיום צילומים הוא הזמין אותנו אליו לכוסית אחרונה של לילה

אחכ סיימנו את הסרט והקשר לא נשמר

עמוס  המשיך לעשות סרטים אחרים ולא נפגשנו  יותר על סטים

אבל בלילות של שנות השמונים בתל אביב ראיתי אותו לא פעם ולא פעמיים במקומות כאלה ואחרים ותמיד תמיד הוא האיר פנים

וחיבק גם בימים שהיו לו ימים קשים.

בשנים האחרונות כבר לא ראיתי אותו

עזבתי קולנוע ואת תל אביב אבל הוא נשאר לי בזכרון כאדם חם ואיכפתי

אתמול ראיתי  באינטרנט שהיה חולה והלך לעולמו

יהי זכרו ברוך

זהו,רציתי בכלל לכתוב פוסט אחר לגמרי וזה מה שיצא

תיהיו טובים