אתמול בערב שודר פרק נוסף בסדרה "בטבעת זו" שמובילה גלית גוטמן

הסרט שהוקרן אתמול עסק בבגידה

ולי יש כבר הרבה זמן כמה תובנות על העניין הזה  ואני רוצה להוציא אותן לאור.

ראשית אני מוכרח להדרש למיתוס שאומר ש"כל הגברים בוגדים" הוא לא נכון וזה בלשון המעטה

חשבתי ואני עדיין חושב שהכללות הן דבר טיפשי להחריד,מסוכן ולא נכון.

יש גברים שבוגדים אבל יש גם גברים שלא עושים זאת

כמו  גם נשים שחלק עושות את זה וחלק לא

מן הסתם במינונים נמוכים יותר חייבים להודות

בגידה בבן זוג לדעתי היא ראשית כל מעילה קשה באמון ופגיעה אנושה באחד מהיסודות עליהם מושתת מוסד הנישואין והוא החברות בין בני הזוג.

אני אדבר על עצמי

אישתי,בת זוגתי היא חברתי הטובה

מעבר לאהבה  יש חברות עמוקה ולא יעלה על דעתי לרגע לפגוע בנכס הזה.

כמובן שאני מסתכל על נשים אחרות,נהנה מאיך שהן נראות,בוחן טוסיקים וגם מתחרמן מחלקן,  אבל  מראה עיניים הוא בגדר המותר

הצעד הנוסף הוא הבעייתי בעיני

אדם בוגר שמחוייב למערכת יחסיו מתאפק גם אם מקבל רמזים שהוא מוצא חן בעיני פלונית.

בסרט אתמול הופיעה אשה אינטילגנטית בהירה, שאמרה משהו נורא ואיום לדעתי שמאפיין סוג מסויים של נשים

היא אמרה שבגלל שבעלה "גבר ויש לו צרכים" היא  מוכנה להתעלם מסטוצים כאן ושם על מנת לשמור על שלמות המשפחה.

בעיני  זו עוד אמירה מטופשת ובעיקר מנציחה סטריאוטיפ

שמהותה חוסר שוויון בין גברים לנשים ועוד לשמוע את זה מאשה? בעידן הזה? איכסססס

מה זאת אומרת  הבחור גבר ויש לו צרכים ? מה הוא ילד שחייב שסיפוקו יתמלא? הוא חיה? שיתאפק  !

ולך אין? ומה את עושה  שיש לך צרכים? אני מניח שמתאפקת,לא?

אז כמו  שאני  מצפה מזוגתי  כאדם בוגר שתתאפק אם "יש לה צרכים" ככה אני חושב שכל אחת מהנשים שנמצאות בקשר זוגי צריכה לדרוש מבן זוגה שיתאפק. אתם יודעים מה,המילה הזאת מעצבנת אותי :

נאמר ככה:

עליו לזכור כל הזמן שהוא מחוייב למוסד הנישואין,שאם  יצא לסטוץ הוא יפגע באשתו (ובילדיו) ויש סיכוי שיהרוס את הבית שיצר ביחד איתה.

זה שווה?

אני שואל אותכם יש זיון בעולם ששוה הרס המשפחה?

אני חושב שלא

אפשר לשוחח על המערכת הזוגית לפני ובמהלך הנישואין

אפשר  להגדיר את גבולות מערכת הנישואין אם בני הזוג לא רואים את הדברים עין בעין, אבל  לא יעלה על הדעת בעיני,לשקר,לרמות לפגוע בנכס החברות

ולמעול באמון

זה הדבר הגי גרוע מבחינתי

לשמחתי זוגתי ואני שותפים לאותה דעה שלאף אחד מאיתנו אין מה לחפש מחוץ לקשר.

לדעתי על בגידה אין סליחה

אני לא מסוגל בכלל לחשוב  שאם זוגתי בגדה בי והייתה אם גבר אחר אוכל לסלוח לה ואחרי כך וכך זמן ולחזור לנהל חיים רגילים

מבחינתי לא יכול להיות מצב כזה

תקראו לי קיצוני,תקראו לי שמרן תקראו לי לשחק  5 אבנים,(לא ,זה ממשהו אחר..) אבל זו דעתי ואין בלתה.

נכון,יש בית,ילדים משכנתא,חבל לפרק את כל המערכת בגלל סטוץ אבל המעילה באמון והפגיעה בי כאדם,כחבר לא מאפשרת לי מבלי שחוויתי סיטואציה כזאת להמשיך בחיים רגילים

ונראה לי שמי שבוגד מעריך (או לא) שיקשה על הפרטנרית שלו לפרק את מערכת הנישואין בגלל זה

ואני אומר שאין סליחה על סטוץ ואין מחילה על בגידה  ולהתאפק או לחשוב בצורה בוגרת על מה יהיה אם,מעקר כל שמץ חרמנות .

גלית גוטמן ייצרה סידרה אמינה,היא משוחחת במקביל עם פסיכולוג שמנסה למתן את האמירות שלה שלעיתים נשמעות נחרצות.

אני חושב כמוה בסוגיה שבגידה היא ממש לא הזדמנות להעריך את היחסים ולהתחיל מחדש

בגידה היא כשל חמור של אחד מבני הזוג

את היחסים יש להעריך אם מרגישים שיש חריקות בחייה הנישואין קודם לבגידה

הבגידה לדעתי  היא לא קריאת השכמה להערכת יחסים אלא המסמר האחרון שקובר אותם ומחסל את החברות

אם מישהו מבני הזוג בוחר להמשיך את מערכת היחסים בגלל שבן או בת הזוג הצטערו,התחרטו,הכו על חטא זו בחירה  מודעת שלהם

אני באופן אישי לא חושב שזה אפשרי.

אני סיימתי

תיהיו טובים