יש לי נורא הרבה מה לומר

אבל אני לא מצליח

לא מצליח לכתוב,לא מצליח להחליט מה יותר

ואני יודע שחסרה מילת המשך ל"מה יותר" אבל יש הרבה "מה יותרים"

כאילו מה יותר חשוב? לארוז או להשתרע מול הטלויזיה כאילו במוצ"ש אנחנו לא עוברים מכאן

מה יותר?

מה יותר חשוב לפנות את הבוידם סוף כל סוף,או לדחות לשבת את הפינוי

וברור לכם שאולי חשוב לפנות את הבוידם אבל למי יש חשק לעשות זאת?

אז הודענו כבר להוט שאנחנו עוברים וקבענו התקנה ביום ראשון.

הודענו לידיעות אחרונות שביום ראשון יזרקו עיתון  לביתנו החדש והזמני והאחראי על ההפצה אצלו עבדתי יום אחד בלבד התקשר אישית לברר אם באמת אנחנו עוברים וביקש שנכתוב את שם משפחתנו על הדלת וגם הפציר שאם במקרה לא יגיע עיתון שנצלצל לדווח,לו.

לא לשרות הלקוחות, כי אם מדווחים לשרות לקוחות מחלק העיתונים נענש בכיסו ואני כגימלאי של חלוקת עיתונים (יום חלוקה אחד כאמור),לא רוצה לפגוע בכיסו של מחלק  מסור.

והעברנו אתמול מסה קריטית של ארגזים לבית של הדודה,

נשאר להעביר את מכשירי הטלויזיה : טלויזיית ל.ס.ד ועוד 2טלויזיות רגילות,בית מרובה מכשירי טלויזיה אנחנו).

את המחשבים,3 במספר(ממוצאי שבת עד יום ראשון בצהרים אהיה מנותק אללי מהאינטרנט

את שולחן האוכל,את 2 הספות בסלון

המקרר מכונת הכביסה והמייבש נשארים כאן,בבית ונקווה שישרדו את סופת השיפוץ

זהו

הערב אני הולך לארוע,שרון שלנו מתחתנת,חברה מהעבודה שסוף כל סוף מתחתנת

כולם ביחד :מזל טוב לשרוני

זה מרץ ומרץ הוא חודש אהוב עלי

נכון שסופו מתוק מתחילתו אבל  גם הציפיה לסופו משתלמת בסוף

ב26 למרץ אנחנו חוגגים 19 שנים של אהבה,חברות ושיתוף במה שקרוי נישואין ואנחנו מקווים לחגוג בסוף שבוע  את הארוע

צימר,בית מלון,לא יודע עדיין

וב28 בנינו האמצעי חוגג 16  וזה גיל נאה.

עוד חודשיים אגב אני חוגג כאן 8 שנים !

מי היה מאמין שזה יהפוך לכזה מקום בשבילי

עפתי לארוע

תיהיו טובים

אני חושב שיש בעיה בעידכונים,מרגיז ומעצבן