כן,הסאגה לא ממש מסתיימת

רגע לפני שיצאנו מהמיון בשישי בלילה, הרופא הפנימאי  רצה לעשות לילדה ניקור מותני כדי לשלול שדלקת בקרום המוח.

זה נבע מהעובדה שסיפרנו לו שלילדה  נתפס הצוואר במשך כל האישפוז וביקשנובמחלקה  שיזריקו לה זריקת וולטרן אבל הם העדיפו לתת אופטלגין לתוך האינפוזיה וזה עזר.

ועוד הילדה התלוננה שכואב לה הראש ולמרות שטופלה באישפוז וכאב הראש פחת,נשארה הרגשה לא נעימה.

היה כבר מאוחר ביום שישי ,היינו  נורא עייפים ואז הרופא הציע שנלך  ביום ראשון לרופאת המשפחה וביחד איתה נחליט מה לעשות

זה נראה לנו סביר.

בשבת הילדה התעוררה כשהיא לא יכולה לזוז,הצוואר נתפס לה  וכל תנועה הסבה לה כאב רב.

הזמנו רופא הבייתה שהזריק לה זריקת וולטרן ורשם לה כדורי אביטרן להרגעה

 הכאב פחת מאוד אבל אז התחילה אלרגיה שהתבטאה בפריחה אדומה בפנים לא עלינו, כתופעת לוואי של הזריקה.

היום חזר הכאב בצוואר ובכדי להפחית אותו בהתייעצות עם  חברה שהיא אחות נתנו לה אופטלגין טיפות

והכאב פחת מאוד וכמובן שלא היתה פריחה כתופעת לוואי.

אחר הצהריים לקחנו אותה לרופאת המשפחה שהביעה פליאה גדולה שהרופא במיון לא אישפז אותה (שוב) בכדי לעשות לה ניקור מותני וכדי לברר ממה נובע הכאבים בצוואר ובראש.

כדי להיות ישר אומר שהפנימאי  אמר לנו שהוא מוכן לאשפז אותה,אבל שבשישי שבת לא יעשו לה אף בדיקה ושחבל שהיא סתם תשכב בבית חולים בלי שיבדקו אותה ואחרי שהיא הייתה מאושפזת 5 ימים רצינו לחסוך לה את  החוויה הזאת פעם שניה תוך שבוע ווודאי שבשישי שבת אין החלטות של רופאים.

העדפנו לקחת אותה הבייתה ולקבל את עצת הרופא הפנימאי.

למחר קיבלנו הפנייה לאשפז את הילדה באישפוז יום  במוקד של קופת חולים מכבי, במקום המיון שסובל משביתת הרופאים ומעומס באופן כללי ואני מקווה   ששם היא תטופל בצורה רצינית ויבוא מזור לכאביה.

קשה לנו כל הסיטואציה והטירטור אבל אנחנו נחושים לעשות את כל מה שצריך בשביל שהילדה תרגיש טוב יותר ותחלים.

מחר בתוך הווג'א-ראס של האישפוז יום ,אני אמצא זמן להעביר טסט את האוטו

ומחרתיים חגיגות 8.

תיהיו טובים