נו ,מרב שהפחידו אותי בכל אמצעי התקשורת עם הפקקים הצפויים,בעיקר בכביש מספר 1

כביש תל אביב ירושלים

ומכיון שסבתא נ ביקשה שנגיע ב7 בערב

החלטנו  לצאת כבר  ב17:30 מהבית

הגענו לסביבות בן שמן שם  יש שלט אלקטרוני שהכריז על עומס בין לטרון לשרש

וזה היה זמן מצויין לרדת מכביש מספר 1 אל 443

ההחלטה התבררה כמצויינת כי 443 היה נטול פקקים וכבר ב18:20 הגענו לירושלים

בכל פעם שאני מגיע לבית הכרם יש לי תחושות מוזרות

אני כבר לא גר בירושלים 31 שנה

ועדיין בכל פעם שאני מגיע גל ענק של געגוע אופף אותי

בעיקר בחגים חשובים כאלה כמו ראש השנה,

כילדים היינו הולכים לבית הכנסת ששכן בסמינר למורים ליד בית הספר בית הכרם

ואתמול אח שלי סיפר לי שבית הכנסת הזה כבר לא קיים ותחתיו יש המון בתי כנסת אחרים בבית הכרם

רח' החלוץ תמיד מלא במכוניות ובירידה מרח' הגיא לרח' השחר יש ריח של סתיו

וכמעט תמיד בקושי מוצאים חניה ליד הבית של אבא שלי

הבית שלו ושל סבתא נ קר

לא במובן של טמפרטורה,אלא בקטע של האווירה ולא משנה כמה  מי שגר בו ינסה לעשות שיהיה חמים ונעים

לי זה  לא עוזר

אין מה לעשות האווירה בבית הזה תמיד תיהיה מתוחה משהו

אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מה מותר ומה אסור לעשות

האם אפשר לפתוח את המקרר ולנשנש כמו אצל דודה ש או  צריך גם בגילינו המתקדם לבקש רשות

זו ההרגשה שמלווה אותי בכל פעם שאני שם ותודה לאל שיש מעט פעמים כאלה כי אני לא מרגיש שם בבית ולא יעזור שום דבר שאחרים יגידו,אלה תחושותי

גם האוכל שהוגש לארוחת החג איכזב

אולי יש לי ציפיות כי סבתא נ הייתה פעם בשלנית אבל מאז חלתה (והבריאה) היא כנראה ממעטת לבשל וגם לפי איך שהאוכל הוגש הבנתי שהוא הגיע מקייטרינג

היה גפילטא ,עבודת יד של סבתא נ ,היה סביר,כבר אכלתי טובים ממנו

אבל בסדר

היה נחמד לשבת עם המשפחות של האחים שלי,היה תענוג לראות איך ילדיי משתלבים בשיחות של המבוגרים

ואז בסביבות 11 בלילה   עזבנו

שוב עלינו על 443 ולשמחתנו הגענו בפחות משעה הבייתה ללא פקקים  בכלל

אני תיכף הולך לעשות את הקישואים הממולאים עליהם סיפרתי שאני עומד לעשותם ואדווח על התוצאות

שנה טובה לכם יקירי וחג שמח

תיהיו טובים