כל השנים היה סדר,אני הייתי משכים קום לעבודת יומי

וזוגתי שהייתה קמה בשעה השפויה הרגילה העירה את הילדים,ניערה אותם כשהיה צריך,וניהלה את הבוקר בשיטת משטר משלה

הכינה כריכים,דאגה שכל ילד יצא מהבית מסודר והלכה לעבודה

ככה החיים התנהלו על מי מנוחות (פחות או יותר)

מכיון שאני עובד 5 ימים בשבוע ,אני קיבלתי אחריות על התהליך ביום שישי,היה די קל,עשיתי כריכים ככתוב,הערתי ואפילו בגלל שלא עבדתי ,הגדלתי לעשות והסעתי את מי מהילדים שרצה לבית הספר

והנה אני בפתיחתו של שבוע שני בבית (אני מרגיש בסדר,תודה,לא, אין שיפור משמעותי ברגל הכואבת,הפצע עוד לא נעלם ואני לא יכול ללכת  נורמלי,מחר יש לי  US דופלר עורקים זה נקרא ומשם נמשיך)

ואיך שזוגתי ראתה שהשהות שלי בבית היא פרמננטית ,מייד גוייסתי  לניהול הענינים בבוקר.

כדי שהיא זוגתי,תישן עוד רבע שעה 20 דקות,ביג דיל

בכלל צריך לדעת,זוגתי לא אשה של בוקר,ממש לא ,עד כדי כך שהיא הרגילה את הילדים להתנהלות שקטה בבוקר

כלומר אין דיבורים מיותרים,אין פטפוטים,כל המטרה בהשכמה היא לצאת מהבית למשימות היום

וזה בסדר אם אתה לא איש של בוקר

אבל אני איש של בוקר,ואני דץ ועליז בשעות האלה ומה לעשות שגם זוגתי וגם שלושת ילדי הם לא..

לכן כשאני מעיר אותם הם רוטנים ומתלוננים שהגיע בוקר,לוקח להם זמן להפרד מהמיטה

לא צריך לציין שאני מדליק את דוד החשמל למים חמים שעה וחצי לפחות לפני שהם מתעוררים כדי שמי שרגיל להתרחץ בבוקר יתאפשר לו

בנתיים אני מכין 2 כריכים עם לא הרבה חומוס לילדה

2 כריכים עם שוקולד השחר לילד האמצעי

כריך אחד עם גבינה צהובה בלי מרגרינה לילד הצעיר

אני עוטף את הכריכים בנייר שנועד למטרה הזאת,מכניס לשקית ניילון ואת השקית מציב  על השולחן בחדרו של כל ילד.

עד לפני שנתיים שלוש אגלה כאן סוד מדינה,זוגתי הייתה מכניסה את הכריכים לתיקיהם של הילדים ,אוי לבושה

אני גרסתי שצריכה להיות להם מעט אחריות ועליהם לקחת את כריכיהם עצמאית ולשים בתיקם כי אלמלא כן הם אלה יהיו רעבים

זוגתי פטרה אותי  באומרה שאלה זוטות ושככה היא מתנהלת ושלא אבלבל לה את המוח.נו.אני עושה מה שאומרים לי..

אני רוצה גם לומר שנתקלתי  גם ביותר מרטינות מצד הילדים,לפעמים הם קוראים לי בשמות מעליבים כמו נודניק !

מה נודניק? אני נודניק??? אם אני לא אעיר אתכם תאחרו לבית הספר,תאחרו לבית הספר ירשמו לכם הערה

ואז המצב ידרדר,לא רוצה על המצפון שלי ולכן אני נודניק כשצריך.

בקיצור לא קל

גם את זוגתי מאוד קשה להעיר אבל היא יודעת שמאז שאני בבית היא לא צריכה להטלטל באוטובוס ולכן היא מרשה לעצמה לגנוב עוד כמה דקות שינה

הרי זה או שהיא לוקחת את האוטו ואם אני צריך אותו לסידורים אז אני לוקח אותה לעבודה וממשיך לסידורי עם האוטו,ככה שמהבחינה הזאת היא מסודרת בכל מצב

הכי נחמד זה אחרי שכולם יוצאים מהבית למשימות יומם ואני נשאר בבית השקט

או אז אני מכין לי כוס  קפה,פותח טלויזיה או יושב וקורא עיתון (במדור הספורט אני מעיין לפני הכל) ומתחיל את היום

אני מקווה אגב למען שפיותי (וגם למען בריאותי כמובן) שהמצב יחזור לקדמותו במהרה,שיחזור הסדר הישן והטוב

אני אלך לעבודה וזוגתי  תנהל בחזרה את הבקרים,

ואז גם יבוא לציון גואל אני מניח

אני סיימתי ,תיהיו טובים