אני  לא כל כך יודע איך להתחיל את הפוסט הזה,אני רוצה לספר לכם על חלמאות,

כי אין מילה אחרת,חלמאות  ושיטה מחורבנת.

אהיה נאיבי לחשוב שרק אני נכווה  מהשיטה המחורבנת ומהחלמאות שתיכף אספר עליה

אבל עד שזה לא קרה לי,אתה לא ממש חושב שזה קיים.

בעוד יומיים זה יהיה חודש שאני לא עובד והסוף לא נראה כל כך באופק

ואני אומר לכם למה ,כי יש  המון משתנים שאתה תלוי בהם,אתה לא רופא  וגם אם אתה נעזר בנפלאות האינטרנט כדי להבין מה יש לך

אתה עדיין  צריך להשתמש בשרותי קופת החולים וזה אומר שאתה  צריך לעמוד בתור.

וכאן ,עניין התור הוא הקטע  שמאריך את ענין הבירוקרטיה ,שגורם לך לחכות לתשובות ימים,  בלי שיש לך אפשרות לשנות את מצבך.

אספר לכם סיפור:

כשהגעתי למצב שאני לא יכול ללכת בגלל הכאבים ברגל,התחלתי את המסע  להבראתי אצל רופאת המשפחה שראשית ולפני הכל נתנה לי לעשות בדיקות דם,על תוצאותיהן אכתוב בהמשך.

מכיון שהיה נדמה לי שיש לי 2 סוגים של כאב ברגל נשלחתי ל2 סוגים של רופאים:

ראשית הלכתי לאורטופד,זה שלח אותי לצילום רנטגן ולאולטראסאונד,האורטופד לא מצא שום דבר בתחומו ,צילום הרנטגן היה תקין

אבל האולטראסאונד זה סיפור אחר.

פעם  לעשות אולטראסאונד היה מאוד פשוט,היית מגיע למרפאת הקופה ושם גם היו עושים לך אולטראסאונד

היום למבוטחי קופת חולים מכבי בגוש דן  יש כתובת אחת לאולטראסאונד וזה בבית חולים אסותא החדש ברח' יגאל אלון בתל אביב

ובגלל שיש רק מקום אחד לעשיית הבדיקה התורים ארוכים,ארוכים מאוד.

אז קבעו לי תור  לשבוע הראשון של דצמבר

בנתיים הלכתי כמו שהאורטופד המליץ לכירוג כלי דם,זה בדק אותי ואמר שמה שיש לי או לפחות חלק ממה שיש לי לא נמצא בתחומו,

אלא נמצא בתחומו של ראומטולוג כמובן והוא יחכה לתוצאות בדיקת האולטראסאונד שהאורטופד שלח אותי כדי להמשיך טיפול

כדי להשאיר את חותמו הוא נתן לי כדור,ליתר לחץ דם,כדור נוסף למה שיש לי,בזה הסתכמה תרומתו להבראתי לכאורה.

אגב גם לכירוג כלי דם וגם לאורטופד צריך להמתין לתור כמה ימים,לפעמים כמעט שבוע והזמן עובר לו,הכאב ברגל נשאר .

בררתי מתי יש תור קרוב לראומטולוג,לא היה משהו קרוב

החלטתי להכנס בלי תור לראומטלוג שטיפל בי בשנה שעברה והוא מטפל בסניף ביישובנו פעם בשבוע.

בנתיים הגיעה בדיקת האולטראסאונד ואז צלצלו מאסותא ודחו לי אותה בגלל ש"הטכנאי  חולה",רציתי לשאול אם יש רק טכנאי אחד על כל גוש דן אבל לא רציתי לריב איתם, כך או כך הם דחו לי את הבדיקה ל13 לדצמבר

לראומטולוג הגעתי ביום המיועד,למזלי היה ריק אצלו ונכנסתי

סיפרתי לו את כל תולדותי מאז הפעם הקודמת שנפגשנו והוא שיהיה בריא רופא איטי,אללה יסטור

הוא גם מדבר לאט וגם מקליד לאט מאוד.

ושמתי לב לתופעה הזאת אצל רופאים,כשהם מקלידים אסור לצייץ,אסור לדבר

אז יש  כאלה שמקלידים מהר וזה יופי,אבל יש כאלה שרב זמן הביקור שלך מקלידים ירחם השם ומידי פעם מרימים את הראש,שואלים שאלה,קמים לבדוק אותך וכו'

הראמטולוג הנחמד התרכז בעובדה שדחו לי את התור לאולטראסאונד וניסה בטובו להקדים לי אותו

כי חשב שזה דחוף שתיהיה לו תוצאה שתשלול סתימת ורידים ברגליים שביננו זה בכלל לא בתחומו,

אני ניסיתי להסב את תשומת ליבו לפצע שכידוע יש לי בכף הרגל והוא אמר שיתן לי משחה אנטיביוטית לזה והמשיך בנסיונותיו להשיג את אסותא בטלפון.

יצאתי ממנו עם שלל הוראות כתובות,הפניות ומרשמים והלכתי הביתה

בבית גיליתי אללי שהוא שכח לתת לי מרשם למשחה  האנטיביוטית ומכיון שהיה כבר מאוחר חשבתי שלמחרת אלך לרופאת המשפחה כדי שתרשום לי מרשם למשחה.

למחרת הסתבר שהראומטולוג לא השאיר עקבות במחשב לגבי טיב המשחה ורופאת המשפחה  שלא ידעה לאיזה משחה התכוון הרופא רשמה לי משחה  שלדעתה יכולה לעשות את העבודה ,אמרה לי למרוח אותה על הפצע פעמיים ביום ושלחה אותי לדרכי

בין ביקור אצל רופא כזה ואצל רופא אחר,הפצע שלא נרפא כמובן, גדל והקשה יותר גם על הליכה למכולת או לקופת חולים וגם על עמידה בבית לטגן שניצלים.

בנתיים קניתי את הכדורים,שביניהם יש את הכדור טרקליר שעולה  הרבה מאוד כסף ולקבל אותו צריך אישור מיוחד מהקופה והתחלתי לקחת אותו ,אבל לוקח זמן  עד שהוא משנה  את המצב

המשכתי להשאר בבית וחיכיתי לאולטראסאונד שבסופו של דבר גם הראמטולוג לא הצליח להקדים לי את התור.

סוף כל סוף הגיע מועד בדיקת האולטראסאונד,הלכתי נבדקתי ואחרי כמה ימים הגיעה תוצאה שבישרה שהכל תקין

את התוצאה קיבלתי ביום שישי,

ביום ראשון, ביום שהרופא מקבל ,רציתי לבוא אליו עם תוצאות הבדיקה וגם לבקש מרשם לאותה משחה אנטיביוטית שהוא רצה לרשום ושכח

ואכן הגעתי ביום ראשון ומסתבר שהרופא חלה.

נו,נשארתי עם המשחה  שרופאת המשפחה רשמה לי ,בררתי אם יש ראמטולוג פנוי אחר,אבל לא היה  וככה נאלצתי להמתין עוד שבוע

ליום ראשון שבו הוא מקבל בתקווה שיבריא ויופיע

אתמול היה היום הזה,להזכירכם כמעט חודש שאני מתרוצץ בין רופאים שונים,בעיקר ממתין לתורים לרופאים כאלה ואחרים והמצב של הרגל לא משתנה.

הגעתי אליו אתמול,ברוך השם הוא היה בריא.

הזכרתי לו את עניין המשחה האנטיביוטית ואמרתי שבפעם הקודמת הוא שכח לתת לי מרשם לקנות אותה

הוא הסתכל על האצבע של הרגל,התחיל להקליד ומידי פעם שאל שאלות.

40 דקות  ! ישבתי אצלו חברים,רב הזמן הוא הקליד ובסופו של דבר הוא רשם לי אנטיביוטיקה לפצע ברגל ואת המשחה

באשר למשחה ה וא הורה לי לחבוש את האצבע של הרגל באופן קבוע ולמרוח משחה שתיהיה עלי כל הזמן

אחרי שיצאתי ממנו ,קניתי את המשחה  וכשהגעתי הביתה גיליתי שהמשחה אותה ה וא רשם לי ,היא אותה משחה שנתנה לי רופאת המשפחה רק עם הוראות אחרות.

ואני שואל שאלה קטנה:

למה הרופא לא נתן לי את האנטיביוטיקה נגד הזיהום באצבע של הרגל שבועיים לפני,ולמה רופאת המשפחה לא  הורתה כמו שהראמטולוג הורה למרוח את המשחה בצורה קבועה על הרגל? הרי אם  הייתי מקבל את האנטיביוטיקה ואת המשחה כבר לפני שבועיים,אני מניח שהיה חל שיפור במצב הרגל,

לא?

מה שקורה כרגע זה שחודש אחרי שהפסקתי לעבוד והתחלתי להתרוצץ בין רופאים ,התחלתי סוף כל סוף לקבל טיפול תרופתי שאולי ישפר את המצב.

אני מבין שלא הכל תלוי ברופאים ויש ענינים בירוקרטים כמו המתנה לתורים ואישור קבלת תרופות כאלה ואחרות

אבל נדמה לי שזה היה יכול להיות אחרת  וזה מבאס אותי.

בשורה התחתונה יש לי מזל גדול שלמנהלים שלי בעבודה יש סבלנות ושאני מופיע לפחות פעמיים בשבוע בעבודה כדי לתדרך את מי שמחליף אותי,

אני זמין כל היום בטלפון לשאלות שלי מי שמחליף אותי ואני מנסה להקל עליו ומנהלי  מעריכים את זה

אגב היה כאן מי שהציע שאחליף תפקיד בעבודה ואבדוק אפשרות לעשות תפקיד אחר.

כמו כל דבר זה עניין בירוקרטי לא פשוט,עניני תקנים כאלה ואחרים ואם אני מוותר על תפקידי ועובר לתפקיד אחר,מסתבר שלא אוכל לחזור לתפקידי כשאבריא ולכן גם מנהלי וגם אנשי הועד שדיברתי איתם הציעו לי להתאזר בסבלנות  וכשאבריא לחזור לתפקידי הקודם

אגב אם אעבור תפקיד,תרד לי המשכורת כי  אז יהיו לי פחות שעות נוספות ופחות פרמיה ואני לא רוצה את זה

ולכן בנתיים זה ישאר ככה

בלי קשר בבדיקות הדם שאותן הזכרתי בראשית הפוסט הסתבר שיש לי כולסטרול גבוה  ועוד איזה משהו שקשור לכדוריות אדומות ולכן הוסיפו לי 2 כדורים על ה5 שאני נ וטל נגד יתר לחץ דם ודומיו

וכך אני נוטל כל בוקר 7 כדורים שונים,1 בצהריים ועוד שניים בערב שנוספו לי מהמצב הנוכחי ,בקיצור בית מרקחת שלם על הראש שלי.

מחרתיים זה יהיה חודש שאני בבית,כנראה שיקח לפחות עוד חודש וזו צרה לא קטנה

אבל אין ברירה. חשוב להיות בריא ולשמור על הבריאות

בלי קשר:

כבוד לניו יורק ניקס שניצחו את בוסטון במשחק הראשון בNBA

ואדיוס לפונדק ומוטי שעפו רגע לפני הגמר מהמרוץ למיליון

אני סיימתי,תיהיו טובים