הילד הצעיר חלה ביום שלישי,לא משהו רציני,קצת שיעול,קצת כאבי גרון וגם חום

אז אתה לא רץ לרופא,אתה מנסה לטפל עם אקמול,החום יורד ואחכ שוב עולה

והוא משתעל ולא ישן טוב בלילה.

עובר עוד יום ואתה חושב ,אוקיי,נמשיך עם  האקמול,והחום עולה ויורד והטעם בפה משתנה והוא לא יכול לאכול את האוכל הרגיל,

חוץ מפיצה,אז מביאים מגש פיצה,שומרים לו 3 חתיכות לאחכ והחום עולה ואחכ יורד

ושוב יש לילה  לא קל.

ואתמול בערב דוד החשמל התקלקל ולא היו מים חמים ואז התחילו לו כאבי אוזניים,ואתה זוכר שאיפשהו יש לך טיפות אוזניים ואתה לא מוצא.

וכשיש כאבי אוזניים אתה כבר לא יכול  לשחק עם אקמולים כי כאב אוזניים זה מין שיא כזה,

אז היום ב7 בבוקר צלצלתי  לחברת דודי השמש ,חצי שעה אחכ קבעתי תור לרופאה וקיוויתי שהמתקנים של הדוד יגיעו בזמן כמו שאמרו,במרפאה לא רצו לשמוע על תור אחרי 9 בבוקר

זוגתי הייתה חייבת ללכת לעבוד ולכן עיכבתי את צאתו של הילד האמצעי לבית הספר,כדי שאם התיקון יקח זמן שמישהו  ישאר  לקבל מהם תשובות ולשלם להם

הוא לא אהב את זה אבל לא הייתה לי ברירה

הם סיימו למזלי לעבוד כבר ב08:20,שלחתי את האמצעי לבית הספר ולקחתי את הצעיר לרופאה

חיכינו לתורנו כמעט שעה ורבע בסוף נכנסנו,

יש לו דלקת אוזניים עם וירוס,היא רשמה אישור מחלה לבית הספר+תרופות

נכנסנו לניו פארם וקנינו את התרופות,הורדתי אותו בבית ונסעתי למכולת וכשחזרתי נתתי לו את התרופות  (אנטיביוטיקה,אקמולי לצינון וטיפות אוזניים)

עכשיו הוא  ישן בחדר ואני התפניתי לכתוב פוסט.

אני לא יודע אם זה "משפחה חדשה" שבה לאבא יש תפקיד שוויוני לאמא,אבל ברור לי שאם מישהו מבני הזוג צריך לעבוד השני נושא בנטל גם אם הוא שונא לחכות בתור לרופא ואחכ בבית המרקחת וזה היה ככה כמעט כל זמן הנישואין שלנו,

לא הייתה חלוקה של  "אני עושה את זה כי אני גבר ואת עושה את ההוא כי את אשה"

אלה החיים,נורא פשוט וברור ,רק שהילד יהיה בריא ויחזור לאכול שניצל ואורז

אני סיימתי תיהיו טובים