ראשית לומר תודה לכל אלה שהציעו הצעות  מקסימות

כנראה שבסופו של דבר נלך למסעדת רפאל המחודשת,מאוד נהננו בפעם הקודמת מהאוכל ונקווה שנהנה גם הפעם

אני רוצה להתייחס  בפוסט הזה לכמה דברים:

ראשית  לפני כשבוע היה הרבה רעש  ואו אה בקשר ליוטיוב של ג'וזף קוני,הרוצח מאוגנדה שרצח וטבח  ילדים ונשים  בארץ ההיא.

לא ממש ברורה לי ההתעוררות הפתאומית הזאת  לרצח עם  שנעשה באפריקה,

כבר היו דברים מעולם,מלחמות שיבטיות באפריקה הן ענין יום יומי ומעולם קודם העולם לא ממש גילה עניין.

אז מה התעוררתם עכשיו? כי זה אופנתי? מילא אם  הדברים קרו עכשיו,אבל אותו ג'וזף קוני כבר לא נמצא באוגנדה 6 שנים.

ואם אתם מחפשים משהו להזדעזע ממנו,למה ללכת למחוזות רחוקים? יש לנו את זה כאן,לא רחוק מהבית, בסוריה.

הממשל האסדי טובח חופשי את בני עמו,למה אתם לא מזדעקים? כי אלה ערבים? סביר להניח שלא אוהבים אותנו נכון, אבל המוות הוא אותו מוות,הרצח אותו רצח,ילדים נרצחים גם כאן

והכל ידוע והכל מצולם גם אם במצלמות של טלפונים סלולרים בלבד.

אז העולם מוחא בקול רפא,הוא לא מתכוון להתערב כמו בלוב כי  בלוב היה נפט בסוריה אין,

כי בלוב היה למדינות אירופה ולארה"ב אינטרסים כלכליים שבסוריה אין להם וחוץ מזה סוריה מאיימת  בירי טילים מהמאגר שיש לה והעולם חושש ולכן לא מתערב.

אז מה,מישהו ראה וידיאו על רצח עם באוגנדה וזהו? כל העולם מתרגש ממשהו שקרה לפני 6 שנים ומסרב להתרגש ממראות הזוועה שרואים בסוריה יום יום  כל השנה האחרונה,זו צביעות והתחסדות ואני מסרב להשתתף בחגיגה הזאת.

העליתי ביום חמישי נושא חם על  יחסים בין בלוגרים בעקבות פוסט שכתב  איקס, אני רוצה להתייחס לעניין הזה.

אני נמצא כאן 9 שנים,(טוב עוד חודשיים 9) במהלך השנים האלה מלווה אותי קבוצה של אנשים,הקבוצה לכאורה שנוצרה כאן כותבת יומן רשת,

כלומר מתעדת את חייה.

כולם מספרים על חייהם,מגיבים אחד לשני,מייעצים תומכים מעודדים,מבקרים ,כמו בכל מקום.

לדעתי נוצרה ביננו מחוייבות  בלתי כתובה

נכון,כל אחד קובע את הגבולות שלו,אני למשל מעבר לאנשים שכבר פגשתי מכאן בחיים האמיתיים,לא מעוניין כרגע לפגוש חדשים (טוב האמת שהייתי שמח לפגוש את רמה  ואת אנג'י, מיס די , הדרי וקיימן ,בלי להעליב את השאר שהם יקרים לי,אבל אני לא יוזם מפגש גם כי נוח לי ככה למרות הסקרנות וגם אני מתעצל ) וטוב לי במסגרת האפלולית לכאורה מאחרי המסך.

מצד שני למרות הוירטואליה אני מרגיש מחוייב מוסרית לכל אחד ואחת שמלווים אותי ומגיבים אצלי באופן קבוע.

זה אומר שאיכפת לי מהם ואשתדל להראות להם  שכך  וזה אומר שבמסגרת שקבעתי לעצמי אעשה  כל מה שצריך  כדי שהם ידעו את זה ולא כדי להאדיר את שמי בעיניהם או בעיני אחרים אלא כי לדעתי  חבר (ודי נמאס לי להוסיף בכל פעם שאני כותב חבר גם את המילה "וירטואלי" כי אחרי 9 או 8 או 7 שנים מאליו החבר הוירטואלי נעלם ונשאר חבר) צריך לעשות בשביל אחרים  באותה מידה שהוא רוצה שיעשו בשבילו.

ןאני לא מדבר על  דברים פיזיים (למרות  שיש כאן אנשים שעזרו גם פיזית שחשבו שצריך לעשות כך ולא ארחיב  בעניין ) אני מדבר  על מילה טובה,כתף להשען עליה,לא למהר לשפוט למרות שכאן זה המקום הכי פחות  שפיט שהכרתי ואתה יכול להביא לכאן דברים  שאתה ,מתבייש' לספר כי מה יגידו ומה יחשבו ואחרי שאתה כותב אותם כאן ,עוצם עיניים ולוחץ שלח אתה  מופתע מהתגובות. כי לא שופטים אותך,כי מקבלים אותך איך שאתה,כי מחבקים אותך ואת הילד שהיית כשאתה מביא אותו איתך וזה לא מובן מאליו וזה קורה כי יש כאן SAFE SPACE

שלא תמיד יש אותו במה שאנחנו קוראים החיים האמיתיים

זה קרה לי  די הרבה פעמים שסיפרתי דברים שלכאורה היו מעמידים אותי באור לא מי יודע מה מחמיא

אבל הפלטפורמה מעודדת אותך לכתוב על מי שאתה בלי לייפה דברים,בלי לקשקש קישקושים,בלי לברוח מהאמת וכשאתה עושה את זה ועומד ערום מול  מגיבך,הם (אתם בעצם) יודעים להעריך אמירת אמת,יודעים לאמר שאפו על חסדים קטנים וזה חברים לא מובן מאליו

זה לא תמיד נמצא במערכות היחסים שאנחנו מנהלים מחוץ לבלוג כאמור

אני נמצא כאן 9 שנים ואני מודה על כל רגע  שהצטרפה לי לכאן חבורת אנשים שדעותיהם,תגובותיהם,מחשבותיהם חשובות לי

שאם קורה לי משהו שמח או עצוב  קודם כל אני מספר את זה כאן

ואני לא רץ לצלצל ולספר לחבר או שניים שאיתם אני מדבר פעם בכמה זמן.

אני מודה שעם השנים אני פחות זקוק לחברים מהחוץ,מספיק לי מפגש  פעם בכמה חודשים

וחוץ מזה כמו שאתם יודעים  המשפחה שלי,אישתי,ילדיי הם המעגל הקרוב אותו אני מבקש לידי ביום יום

אני מאוד יודע ומבין שלא כולם רואים כמוני  את היחסים שנוצרו כאן וזה בסדר גמור

אני לא אוהב שמנסים לחנך אותי ואני משתדל לא לעשות את זה לאחרים,לפעמים ,מתפלק' לי כמו שקרה לי בפעם האחרונה ,אני שמח שזה לא קורה לי הרבה

כי  אני משתדל לא להיות בעמדה  שתציג אותי גם שלא התכוונתי כאילו אני טוב מאחרים,תומך יותר מאחרים וכו'

ממש לא,אני ממש לא במקום הזה ומי שחושב ככה לא מכיר אותי כנראה.

זהו בערך בעניין הזה.

תשמעו השבוע הלכתי לקוסמטיקאית,עשיתי טיפול פנים

חתיכת תענוג הדבר הזה

פחות תענוג שהיא הוציאה לי שחורים,כואב החרה הזה.. וגם מרטה לי כמה שערות מהגבות בלי  הכנה מוקדמת..

אבל הקרמים והמסאג' בפנים שווה את הכל

ובסוף שאלה אם אני רוצה לצבוע גבות,אמרתי שלא,בשביל מה למען השם אני צריך לצבוע גבות? בסוף אמרתי שתצבע,מה איכפת לי

אז היא צבעה וכשבאתי הבייתה שאלתי את אישתי אם היא רואה שינוי ,היא לא ראתה,כנראה שהגבות שלי לא היו זקוקות באופן נואש לצביעה אבל שיהיה,

לא מפריע לי

בכלל אני בעד טיפולי פנים,אני בעד פדיקור ואני בעד כל מה שעושה טוב לגוף שלנו בלי הבדל מין ...

ולסיום ראיתי השבוע דה וויס,מה אני אגיד לכם,לא יצאתי מדעתי,נסרין קדרי אחת "מאייל גולן קורא לך " לוקחת בהליכה בשירה שלה את כל מי שעלה לרבע הגמר בדה וויס ,ודאי את דנה דור שאין לה גוונים בקול,את רז שמואלי שכולם מחזיקים ממנה ועוד  כמה משם

סתם שיעממון הדה וויס הזה ,תחרות שירה אוברייטד שרק בגלל שמשודרת בפריים טיים מקבלת  תקשורת כזאת

תמצאו את נאסרין ביו טיוב ותקשיבו פעם אחת,תאמינו לי כדאי לכם

בלי קשר:

אני מחכה  מאוד לאפליקציאת אינסטגראם שתגיע לאנדרואיד,אמרו שזה עניין של ממש כל יום.

נחמד שיש טוויטר בסמרטפון,עוקבים אחרי ציוצים של אנשים ולפעמים שומעים כל מיני דברים מענינים

שמש בחוץ,נקווה שפחות קר

אני סיימתי,תיהיו טובים