מחר מסתיימים 10 ימי טיפול באילומידין,החומר שאני מקבל לוריד כדי שהפצע ירפא.

היה לא קל,אבל יש התקדמות

קצת פרטים טכנים: ב8 בבוקר אני מתחבר לאינפוזיה עם החומר,מסתבר שאפשר למנן את כמות החומר היורדת מהשקית לוריד

יש בחדר אנשים שמטפטפים למשל 45 טיפות בדקה,יש אחרים עם חומר אחר שעומדים על 120 טיפות לדקה

אני עומד על 15 טיפות לדקה

זה לא הרבה,נכון אבל זה מה שהגוף שלי מוכן לקבל,יותר מהכמות הזאת   מתחילות תופעות לוואי,בחילות,כאב ראש ויכול להסתיים במיגרנה.

בניגוד  למה שעברתי לפני 7 שנים למכון הראומטולוגי אין אינטרס ללכת נגד הגוף תמורת  מהירות החלמה

כלומר אם ב10 ימים אני מקבל 15 טיפות לדקה ולא מסיים את השקית בסוף היום

זה לא נ ורא

היום ראה אותי הרופא ששלח אותי לשם,הסתכל על הרגל,הביע שביעות רצון מההתקדמות אבל  רצה  שאמשיך לעוד 10 ימי אישפוז יום.

זה ווג'ה ראס,זה קצת מבאס בעיקר הנסיונות למצוא וריד על הבוקר (אחרי יומיים שיש מחט ביד מוציאים אותה כדי שלא יהיה זיהום)

האחות הראשית מתוקה שכמוה כבר יודעת שיש לי חשש מהדקירות והטכס בבוקר של הדקירה הפך לפולקולור

כשאני מאחורי וילון מחזיק חזק ביד אחת את  מסעד הכיסא ,היד השניה אצל האחות שמחפשת וריד ואני בעיניים עצומות  בלי  לחשוב שמאחורי הוילון המון אנשים שמחכים לתורם אומר לאחות :נתן? נתן? כאילו רוצה לומר :הוריד נתן דם? המחט נכנסה בסדר?

וכל החדר התפקע מצחוק  ועכשיו בכל בוקר מחכים לסצינה מחדש :-)

העניין שלפעמים היא לא מוצאת וריד בזרוע ואז עוברת לקדמת היד (אני מקווה שאתם עדיין מחזיקים מעמד...) ואז החדירה של המחט  בכלל לא כואבת

והסצינה נחסכת:-)

אז מחר הטיפול האחרון בסבב ואז צריך לבקש אישור מחודש לתרופה ואני מקווה שהפעם אקבל מהר יותר את האישור

בסבב הזה אני מתכוון לקחת יום בשבוע חופש מהטיפול,זה קשה  לעשות טיפול רצוף

אני קורא אגב את כל מה שאתם מפרסמים במהלך הבוקר,הבעיה שאי אפשר להגיב מהגלאקסי

כלומר אפשר ברובריקה של הכינוי ושל מס הבלוג לכתוב שורה קצרה של תגובה,במקום של התגובה עצמה אי אפשר להגיב מהגלאקסי עדיין

אני סיימתי,תיהיו טובים