אז ככה,בערך חודש (לא ברציפות) אני כבר מטופל באישפוז יום באיכילוב

כבר מרגיש בבית שם,באמת,האחיות נחמדות נורא,אני כבר מכיר את חלק מהאנשים שמטופלים כמוני באותו חומר

וכבר נוצר הוואי כזה

מחליפים עצות רפואיות,מספרים אחד לשני בישיבה הארוכה  על הכורסאות כל אחד את תולדות מחלתו,על המשפחה על העבודה

עושים תחרות למי יש את לחץ הדם הכי טוב במדידות של הבוקר,בקיצור חבר'ה

המצב אצלי אחרי כחודש של טיפול הוא כזה

הפצע בכרית האצבע הגדולה ברגל הולך ונסגר,הבעיה שהחומר שאני מקבל לוריד מרחיב כאמור את הורידים בכל הגוף ותופעת הלוואי הכי קשה ממנה אני סובל היא שלקראת הערב מתחיל כאב באותה אצבע,עד כדי כך שבשביל לישון צריך לקחת כדור נגד כאבים

הדבר השני שלא משתפר זה שאני עדיין לא יכול ללכת,כלומר יכול אבל לא הליכה רגילה ולכן אני עדיין בבית

וביום חמישי צצה הבעיה  האחרונה :

הידיים מסרבות לקבל את האינפוזיה,לא אתאר לכם כאן תאורים פלסטים אבל רק אומר שביום חמישי הוציאו לי את העירוי אחרי 4 שעות מיד שמאל וזו כאבה עד הערב

ואתמול הוציאו את העירוי אחרי שעה וחצי  ויד ימין הייתה נפוחה וכואבת,הנפיחות ירדה והכאב נמשך עד הערב.

העירוי אמור להמשך 6 שעות אגב.

הרופא שהוזעק למחלקה  חשב שזו דלקת או זיהום ואמר שאם הנפיחות לא תרד הוא יתן לי אנטיביוטיקה

לשמחתי הנפחות ירדה כי ממש אין לי חשק לאנטיביוטיקה

אבל היום כבר לא הלכתי לאיכילוב וביום רביעי אפגש עם הרופא שמטפל בי ונחליט על הצעדים הנוספים

למרות המלצתה של האחות הראשית,אסרב להמשיך בטיפול דרך הוריד בשלב הזה ואמשיך עם הכדורים.

אני גם מתכוון לפנות ליעוץ של רפואה טבעית ולבדוק אם יש משהו בסוג הרפואה הזה שיכול לעזור

המצב לא קל,אבל לא באתי להתבכיין,כי אם אתחיל לעשות זאת הפוסט יהיה ארוך

אבל אני מאמין שאתאושש ואתגבר  ואמשיך הלאה.

בלי קשר

אתמול נערך משחק גמר הרולאן גרוס בין נאדל לדג'וקוביץ

הגשם הפסיק את המשחק והוא לא חודש

אני לא זוכר מתי הופסק ולא חודש באותו יום משחק גמר בגראנד סלאם,המשחק יחודש בתקווה שהגשם לא יפריע ,היום בשעה  14:00

והתקווה שההפסקה תעשה  טוב לנאדל,כי אם המשחק לא היה נפסק,נולה היה מנצח.

לא זוכר אם ספרתי אבל לשלושת אחיותי יש יום הולדת ביוני,חודש חביב יוני

הבלוג האולימפי הולך ולובש צורה,כבר חמישה בלוגרים התגייסו לכתוב,אשמח לעוד אנשים

אני סיימתי,תיהיו טובים