כל הספורטאים הישראלים שהתחרו אתמול והיום  נכשלו

אני מניח שבערב תצטרף אליהם גם שחר פאר,אם זה לא יקרה זו תיהיה חתיכת סנסציה

וזה מבאס כי מההצהרות של הועד האולימפי הישראלי ושל חלק מהספורטאים  ברור שהם לא הגיעו מוכנים מספיק

אבל  עזבו את זה

אני רוצה לקטר קצת,וחלק מהחברים שקוראים אותי בפייסבוק כבר מכירים את הסיפור אבל בכל זאת :

הבוקר לקחתי את הילדה בחזרה לרכבת אשקלון 5 דקות אחרי שהורדתי אותה היא מתקשרת שהיא שכחה את הכומתה בבית.

מה את רוצה שאעשה שאלתי,תביא לי אותה כך היא.

האמת שהייתי קצת בהלם  ועצרתי בצד ודיברתי עם זוגתי בטלפון והיא חשבה שאין ברירה צריך לחזור להביא לה.

בדרך עוד חשבתי להכנס למרכז הקניות הגדול בצומת עד הלום ולקנות לה כומתה ,זה ודאי היה יוצא פחות מהדלק אבל אני לא מכיר את המקום,היום ט' באב

ומיהרתי לטיפול רפלקסולוגי בהרצליה.

נסעתי,עברתי בבית לקחתי את הכומתה והמשכתי להרצליה

כשסיימתי את הטיפול יצאתי מהרצליה עליתי על איילון דרום ונסעתי עד צומת חולות ומשם המשכתי לכיוון ניצנים

בכביש השני שנוסע צפונה בין אשדוד ליבנה הייתה תאונה והתחילו להיות פקקי ענק.

הגעתי לניצנים התקשרתי לילדה ,היא לא יכלה להגיע לשג בגלל שהיא קיבלה נשק באותו זמן לכן ביקשתי מהשין גימלית שתיתן לה את הכובע.

ההיא הסתכלה עלי קצת בעין עקומה ואמרה שלא הייתי בכלל צריך לבוא,

הילדה הייתה אומרת למפקד שהיא שכחה את הכומתה,היו מארגנים לה אחת ובחופש הבא היא הייתה מחזירה את הכומתה המושאלת

אתה סופר אבא אמרה השין גימלית

תודה במקרה הזה הייתי מוותר אמרתי לה ואפילו הזבובים הפסיקו לזמזם באותו רגע

טוב,מה הייתי יכול לעשות? זה המצב ,יצאתי מניצנים הסתכלתי בוויז שאמר שהפקקים על כביש 4 צפונה ממשיכים,נסעתי ימינה לצומת אשקלון ופניתי שמאלה לכיוון קרית מלאכי,נסעתי עד צומת ראם(מסמיה) שם ראיתי שכביש 6 לא רחוק ,חשבתי שאעלה על כביש 6 ואדלג על כל הקטע מצומת כנות -גדרה -צומת בילו וכביש 40 עד הכניסה ל431 ברמלה

זאת עשיתי ובסוף עליתי ברמלה על כביש 44 ונסעתי עד הבית

מסקנות מתבקשות: הילדה צריכה להפסיק לחשוש לתקשר עם המפקדים שלה גם אם היא לכאורה שוכחת משהו בבית או מאבדת משהו

זה לא ריאלי לנסוע חצי מדינה,לבזבז כל כך הרבה דלק וזמן על כומתה

הגעתי הרוס מעייפות הבייתה וזה לא שווה את כל המאמץ

אני סיימתי,תיהיו טובים