קחו את השיר שהכי מרגש אותי

ניסיתי לעלות את המילים,אבל זה נורא ארוך להעתיק אותן ובהעתק הדבק מקבלים את

 כל הדף משירונט וזה סתם.

השבוע ראיתי פעמיים את אותה מודעה בעיתון,מחפשים אנשים שכשהיו ילדים ב1973 במלחמת יום כיפור שלחו מכתב וחבילה לחיילים,ומחפשים חיילים שקיבלו מכתב וחבילה.

האמת שאני קיבלתי,וזה היה באמת מחמם לב,לצערי אני לא בטוח ששמרתי את המכתבים,

הייתי ילד בן 20,ילדים לא היו בראש שלי,הייתי שמח לקבל מכתבים מתיכוניסטיות למשל אבל הן כנראה היו עסוקות בדברים אחרים באותה עת.

ומי בכלל חשב באמצע המלחמה לשמור על מכתבים מילדים בני 9-10?

האמת שיש לי כאן צרור מכתבים ששמרתי מהמלחמה ההיא,אפילו גלויות מקוריות שאני כתבתי ולא שלחתי

אולי אסרוק אותן ואעלה את זה לכאן,

רק בשבוע שעבר סידרתי את המחסן ואין לי חשק שוב להפוך את הכל בשביל למצוא את הצרור הזה אבל המודעה ההיא בעיתון שמצורף אליה מייל מטרידה את מנוחתי ולכן כנראה אחפש ואבדוק אם בכל זאת שמרתי מכתב של ילד בן 9-10.

אני מתעקש לכתוב לכם על האינסטגראם,כמו עם הטוויטר אני מגלה לאט לאט את נפלאות תוכנת הצילום שהיא סוג של רשת חברתית,

אתמול התברר לי שיש אפשרות לשדרג את האפליקציה ועשיתי זאת וגם  עשיתי פולואו לכמה אנשים שאני מדבר איתם בטוויטר

מי שרוצה לראות תמונות שצילמתי מוזמן לעשות  חיפוש ולכתוב   tal charuvi  ויגיע אלי,תנסו,זה נחמד,באמת

אני מוכרח לכתוב כמה מילים על טבלת הפעילים כאן בישרא:

זה מרגיש לי מין מועדון סגור כזה ,לפחות החלק העליון של הטבלה שם מככבים מלכי הכיתה,שלא ממש משתנים,אלה אותם אנשים כל הזמן במשך שנים.

הולי סניה זה שמחזיק במקום הראשון נמצא שם המון זמן,יותר מדמויות מיתולוגיות כמו מרגי שחודשים על חודשים שההתה במקום הזה.

אז למעלה במעלה הטבלה מרוכזים הנסיכים,אלה שמציעים הטבות קטנות לקוראים שלהם,יש שם כמה תחתים פלצניים שהייתי שמח לומר את שמם אבל לא אעשה זאת,יש להם גם חוצפה להשתלח בישרא,לעקוץ את ההנהלה,להתבכיין על באגים כאלה ואחרים

חלאס,תלכו מכאן

ויש אותנו,אני מודה אני נמצא הרבה חודשים רצופים במסגרת הפעילים,לא ממש ברור לי בזכות מה,יש לי כניסות אני לא אומר,אבל יש אנשים שיש להם יותר.

ואלה בערך אותם אנשים שממוקמים שם באמצע הטבלה   לכיוון החלק התחתון,סוג של בני יהודה ,סכנין עכו,פלייאוף אמצע,אם לקחת דוגמה מעולם הכדורגל שלנו, אנחנו מהסוג שיושב בסוף האוטובוס,לא מקובלים כמו הנסיכים בהתחלה,אבל עם מספיק יכולת להרעיש ושישמעו אותנו גם מסוף האוטובוס.

החלק התחתון של הטבלה מתחלף מידי שבוע כמעט,אלה אנשים שמד הכניסות שלהם קפץ בגלל היותם באחת המסגרות המקדמות של ישרא והם מפציעים מידי פעם בחלק התחתון של בלוגים פעילים ונעלמים ואחכ חוזרים שוב אחרי זמן.

אני מתנגד נמרץ לטבלה הזאת,השמעתי את התנגדותי בכל פורום אפשרי בישרא ובאוזני מנהליה ועורכיה ואמשיך לעשות כך.

אני חושב שהטבלה אנכרוניסטית,השיטה אנכרוניסטית ולא ברור לי למה צריך לעשות התחרות בין בלוגים בכלל,באנו לכאן לעשות ספורט תחרותי? מי יקבל יותר לייקים? או באנו לכתוב,מה זה הקטע הזה? למה אי אפשר לשים את התחרות בצד,בלי טבלאות שיוצרות אנטגוניזם?

לא מבין את זה ולא מבין על פי איזה קריטריון קובעים את הטבלה הזאת,אני כמעט 10 שנים בישרא (טוב,9 וחצי) וכל הזמן סיפרו לי בובמייסס על זה שמחשב קובע את הטבלה ושזו נוסחה סודית שרקח יריב שלוקחת בחשבון תדירות כתיבה+מספר כניסות.

פעם מרגי המיתולוגית לפני שניהייתי ברוגז איתה (היא חשבה אחרת ממני בנושא הפרעת קשב וריכוז ובשנים ההן מה לעשות הייתי  באמצע מסע לגילוי עצמי בנושא של הפרעת הקשב ושימוש ברטאלין והילדה אובחנה כבעלת הפרעת קשב וריכוז והייתי מאוד רגיש  לנושא,והיא שיחקה אותה חכמולוגית והקפיצה לי כמה פיוזים שבאותה עת גם ככה היו קצרים ולכן הפסקתי להגיב אצלה וביקשתי שלא תגיב אצלי:-)

אז לפני האינצידנט ,מרגי לחשה לי על אוזני בסוד את הנוסחה שתוביל אותי לראש טבלת הפעילים,גם הולי סניה אמר לי פעם את אותם דברים(פוסט פעם ביומיים+הרבה כניסות) הוא ירש את זה ממנה והיא  ירשה את זה מותיקים אחרים שלא כותבים כאן כבר ואולי מיריב חבוט במלא הוד קדושתו,לא יודע

ניסיתי לעשות כדבריה אבל זה לא עבד,הרי אני לא יכול להכריח את עצמי לכתוב אם אין לי על מה

ומצחיק שבשנתיים או שלוש השנים האחרונות אני נמצא שבוע אחרי שבוע בטבלה הזאת בלי שאני עושה משהו יוצא דופן, מרגי (טוב היא בכלל הייתה בחורה עם סיפורים שחבל לכם על הזמן אבל היא הייתה  סיפור קטן לעומת מוזטל שממנו אשכרה פחדתי (בטח קוקסטה והדרי זוכרות את שניהם)

הייתי חדש ולמוזטל היה פה מלוכלך ועוקצני שממש הרגשת שתיכף הוא יוצא מאחורי מסך המחשב שלך ויורק עליך סמחטה מגעילה וחזור לבלוג שלו

אשכרה זאת הייתה התחושה

וקראתי אצלו כי הפוסטים שלו גם היו מצחיקים וגם לא היו לו  גבולות,משהו בסגנון ההתנהגות של ברלד יותר ב"בובה של לילה" מאשר בפריים טיימ של ארץ נהדרת.

מי שסקרן שיעשה חיפוש על השם שלו,מוזטל,אולי הבלוג שלו עדיין קיים למרות שלדעתי הוא עזב ב2005

קחו 2 שורות מהשיר של שלמה ארצי

"2 כבשים עולות על אם הדרך

לא נדרוס אותן אנחנו לא דורסים

שב ילד שב,אני אומר לך שב

חלב בשפע זה לא אומר ניסים

שולף מצלמה של כיס

חושב שגן העדן מדוייק

מכחיש שקר לו

ומצלם כדי שנזכור מה שהיה

קראתי בעיתון על אחת בת 100

שכל חייה עשתה מעשים טובים

שב ילד שב,אני אומר לך שב

לא כל האנשים נולדו רעים

מזמן היא מתה כבר מזמן

אביך גם הוא ימות ביום אחד

לא גן העדן לא קיים

אולי קיימת ארץ חדשה"

צמרמורת מעביר בי השיר הזה,בעוד 10 ימים יש אזכרה לאבא שלי,כבר 12 שנה והגעגוע יחרבת'ו הגעגוע,לא עוזב

אני סיימתי,תיהיו טובים