הרבה זמן לא כתבתי,כלומר יחסית לגבי

והרבה דברים קרו בימים האלה שלא כתבתי,כלומר בשבילי הם הרבה

ראשית לספר שעזבתי סופית את הטוויטר

וזה לא קל לעזוב מקום שאוהבים ובו מפרגנים לך ומחבקים אותך

אתמול  גם הבנתי למה עשיתי את זה

כלומר עד אתמול הסיבות לעזיבה היו סיבות חיצוניות,זה התחיל בחבר  לטוויטר שנאלץ לעזוב,לא משנה למה

זה המשיך בעובדה שזו הפלטפורמה היחידה בה אם אתה אומר משהו שהוא לא לרוחו של מישהו,מאנפלים אותך,כלומר מפסיקים לעקוב

אין לי עניין להתווכח עם אלה  ממשתמשי טוויטר אחרים שנמצאים גם כאן ואומרים "שלא צריך לקחת ללב,שזה שטויות, שיש לך את המילייה שלך וזה העיקר"

 הכל נכון הכל נורא הגיוני ונכון וסבבה למי שיכול לקחת את זה ככה,אני לא.

אותי מאוד הרגיז שמאנפלים אותי,כל אינפול קרב אותי לסוף ולמרות שהגעתי עד לסף ה400 עוקבים

האינפולים הרגיזו אותי,בעיקר הרגיזה אותי היד הקלה שבה מאנפלים אותך.

באף פלטפורמה חברתית אחרת היד לא קלה על ההדק כמו בטוויטר  ואין לי עניין להיות במקום כזה למרות שהיה לי מילייה יפה של חברה נעימה.

אז אלה  היו  הסיבות החיצוניות,אתמול פתאום קלטתי שהטוויטר נכנס אצלי לנישה בשבעה חודשים האחרונים שהתאימה לי,הייתי בבית,הייתי צריך למצוא עיסוקים ואחד מהם,העיסוק בטוויטר ענה על הצרכים שלי.

 אחכ חזרתי לעבודה,הזמן שלי התמלא בעיסוקים אחרים,הרגשתי שאני לא קורא מספיק שהזנחתי ספרים והתחושה הזאת  ביחד עם הסיבות החיצוניות אמרה לי שאני יכול לוותר על הטוויטר

היו יומיים לא קלים אבל מסתבר שגמילה מהירה וכואבת היא פתרון לא רע:-)

ביום שישי המשפחה שלי,אחיות ואחים על בני ובנות זוגם וילדיהם הזמינו אותי את אישתי והילדים לחגוג את יום הולדתי ה-60 בצימר בקיבוץ שער הגולן

 קיבוץ מאוד יפה ומטופח

היה מהמם,קיבלתי מתנות,ספר בישול" הכל בסיר אחד " של בני סיידא,חבילת קלפים שעליהם מתכונים של חזה עוף ו2 ספרים משובחים

האחד של ירמי פינקוס " בזעיר אנפין" והשני "קללת דרעי " של מרדכי גילת

שכחתי לומר שקיבלתי 6 מתנות לכבוד כל עשור

וככה קיבלתי גם גרביים חדשות, ומקל לגרד בגב (משוכלל כזה)

נוסף לכל זה בסודי סודות אשתי היקרה ביחד עם אחותי וגיסי ובשיתוף כל המשפחה המורחבת מכל הצדדים הפיקה אלבום מרהיב ומרגש של תמונות שלי מאז היוולדי  וברכות מכל המשפחה המורחבת עם צילומים שלי מכל תחנות חיי ושל המברכים כולל אחי בוושינגטון ואחותי בניו יורק

וזו הייתה המתנה הכי יפה ומרגשת שקיבלתי מזה הרבה זמן

חוץ מזה אישתי הגדילה תמונה של שלושת ילדי האהובים ומיסגרה אותה ולא היה יכול להיות אדם מאושר ממני

הלוואי שהייתי יכול לעלות לכאן או לפייסבוק מעט מהתמונות ומהברכות אבל זו משימה שאני לא יכול לעמוד בה

בשבת בבוקר אחי  היקר שבנוסף להיותו מורה להיסטוריה הוא גם מדריך טיולים מדופלם ,לקח אותי לטיול פרטי רק הוא ואני ,בדרום רמת הגולן וטוב שרק אני והוא היינו ,כי הוא לקח אותי למקומות כאלה שלו אישתי הייתה מצטרפת הייתה פורחת נשמתה

נסענו בכבישים צרים ומשובשים,הגענו לנקודות אללה יוסטור שגם אני כבר חששתי

כביש בדרום רמת הגולן שמוביל לנקודת תצפית על מפגש שלושת הגבולות ירדן ישראל סוריה

מבט לכיוון הירמוך,גבול ירדן בדרום רמת הגולן

בקיצור  נסענו בשבילים מלאי בוץ וצפינו על מקומות שלא הייתי יודע איך להגיע אליהם לו הייתי לבד

הראות בגלל הגשם שירד יום לפני ובגלל ערפל שהיה באותו בוקר לא הייתה מי יודע מה

אבל הצלחתי לצלם כמה דברים

תצפית לכיוון הרוקאד מעל נקודת הגבול המשולשת,משמאל סוריה מימין ירדן

אחכ המשכנו לתל סאקי

תל סאקי נמצאת בלב שלי,חברים מהגרעין שלי נלחמו שם,חבר מהשכונה בבית הכרם נהרג שם

וזו לי פעם שלישית או רביעית שאני מגיע לשם ובכל פעם המקום מרגש אותי מחדש

המקום שופץ לאחרונה,חברים מגדוד 50 תרמו כסף ולמרגלות התל הוקמה אנדרטה עם שמות הנופלים

הכרתי חלק מהנופלים כאמור,ובשורה האחת לפני אחרונה בתמונה  השניה מימין תוכלו לראות את חברי ג'ק,יעקוב רמון שגדל איתי בשכונה ונפל בהגנה על התל

נסענו משם וחזרנו לקיבוץ שער הגולן

חשבתי להתייחס לשרביט האסטרולוגי  שהעביר לי ידידי קנקן התה,אבל הפוסט ארוך  ואדחה אותו לפוסט הבא

בלי קשר:

אני עובד כבר כמעט חודש ומאוד מרוצה,נחמד תפקידי החדש ובעיקר נחמד שאני כבר לא צריך לעבוד בחוץ לא בגשם ולא בשמש

בסוף כמו שאתם ודאי מבינים לא קניתי ולא קיבלתי גלאקסי 3 אבל קיבלתי כל כך הרבה אהבה ששום טלפון סלולרי משוכלל ככל שיהיה ,לא יכול לתת

אני סיימתי,תיהיו טובים