אז אתמול הייתי במשחק כדורגל,לא,לא להבהל,אני לא הולך לעשות כאן פוסט "שירים ושערים"

אתם יכולים להרגע ואלה שהתחילו ליישר את פתקי השחרור מפוסטי ספורט,תחזירו לכיס ,זה לא פוסט על ספורט

זה פוסט על אנטרופולוגיה ,אהבה וגעגוע

עכשיו נרגעתם? אז יאללה לשבת נוח ולהתחיל לקרוא ברוגע

כבר סיפרתי כאן ושם שהפסקתי לראות כדורגל לפני הרבה שנים,אם לדייק המשחק האחרון שראיתי היה מתי שהוא ב86 כשארגנטינה עם מראדונה עברה כאן וניצחה את נבחרת ישראל 0:7

הפסקתי לראות כי  השתעממתי,כי הייתה אלימות ,כי בכדורסל ב40 דקות ובטניס כמה זמן שהמשחק משוחק  יש הרבה יותר אקשן וצבע

וכדורגל יכול להסתיים אחרי שעה וחצי ב0:0 משמים

והכרטיס עולה כסף והחניה ומשהו לקנות,בקיצור ,הרבה כסף על כלום

אבל הרי אי אפשר להתנתק מקבוצת נעוריך ותמיד עקבתי  בעיתון ובטלויזיה ואחכ באינטרנט  אחרי התוצאות ולא הוצאתי המון אנרגיה על האהבה שלי

לפני כמה שנים אחרי שנים של שפל עמוק  ומשבר ניהולי בהפועל ירושלים קבוצת נעורי קמה קבוצה של אנשים והקימה את הפועל קטמון על שם המגרש המיתולוגי של הפועל

ומתוך היוזמה המדהימה הזאת שסחפה את רב אוהדי הפועל ירושלים שמאסו בשחיתות,באלימות,תוסיפו את הבריונות של אוהדי בית"ר,וזה למה קמה הפועל קטמון שהתחילה בליגה ג' ולאט לאט עלתה ועכשיו נמצאת בליגה א'.

תנו לי רגע להשוויץ עם הנתונים :קטמון  נמצאת במקום ראשון בליגה א' דרום והיא הקבוצה היחידה !בשלושת הליגות העליונות (ארבע בעצם עם ליגה א' צפון) שלא הפסידה עדיין ועברו כבר  16 מחזורים אם אני לא טועה,כבוד גדול בלי ספק.

וככה  עקבתי אחרי המשחקים של קטמון ושל אלה של אזור שעלתה השנה לליגה א' ונמצאת באותה ליגה של קטמון ועושה לי דילמה גדולה והמשכתי לא ללכת לכדורגל כי מה לי ולזה

אבל אתמול קטמון הגיעה לשחק נגד כפר שלם וחבר שלי שהוא מקורב להנהלה  של הכפר שיכנע אותי לבוא ואמרתי לעצמי שאני יכול לשלב את אהבתי החדשה ,קטמון למחקר אנטרופולוגי מעניין,מה עוד שלא שילמתי על הכרטיס,אלא קיבלתי הזמנה ואשר על כן התיצבתי אתמול ב18:30 במגרש של בני יהודה בשכונת התקווה.

תראו,בואו נכניס מהתחלה דברים לפרופורציה,המגרש בשכונת התקווה זה לא בלומפילד ומשחק בליגה א' לא מביא את אותו קהל כמו בליגת העל

עכשיו אחרי שאמרתי את זה בואו ניכנס למגרש

הדבר הראשון שאתה רואה כשאתה נכנס למגרש זה מלא לכלוך,ממש מדהים כמה לכלוך,ההסבר היחיד שיכולתי לעלות על דעתי ללמה כל כך מלוכלך (בעיקר מקליפות של גרעינים וממוטות ובדים של איזו קבוצה ששיחקה שם) שהיה משחק במגרש הזה ביום שישי בצהריים ולא הספיקו לנקות את  הטריבונות

 ולכן צריך לבחון טוב טוב כל כיסא כדי לשבת במקום יחסית נקי.

אני הגעתי חצי שעה לפני פתיחת המשחק,לא זכרתי איפה בדיוק המגרש,לא ידעתי אם תיהיה חניה ובסוף הכל היה בסדר וכשנכנסתי למתחם אוהדי קטמון לא היו שם הרבה צופים.

המצחיק שמי שכן היה שם היו אוהדים מבוגרים של קטמון שודאי אהדו קודם את הפועל ירושלים והסבירו לי פנים

הייתה תחושה שכולם פחות או יותר מכירים את כולם.

ישבתי בהתחלה  בדבוקה של  אוהדי קטמון ורק אחרי כמה דקות הבחנתי שאני יושב ליד 2 תופים,לא ייחסתי חשיבות גדולה כי כמה רעש יכולים לייצר 2 תופים? לעובדה הזאת אחזור אחכ

לאט לאט הגיעו אנשים ולהפתעתי היו ביניהם יחסית הרבה נשים וזה הפתיע אותי לטובה

עשיתי טעות כשלא אכלתי לפני שיצאתי למשחק והתחלתי לחוש רעב,מכיון שלא ביליתי במגרשי כדורגל הרבה שנים לא ידעתי אם יש מזנון ומה הוא מציע

כמו במגרשי כדורגל מהעבר הסתובב ביציעים  איש עם  כוסות שתיה,נדמה לי קולה ושקיות גרעינים שלא הפסיק לקרוא את הטקסט הבא במהירות וללא הפסקה :

גרעינים שתיה קרה,גרעינים שתיה קרה,קטמון ללאומית,גרעינים שתיה קרה ככה איזה 10 דקות ברציפות,את הקטע של הקטמון ללאומית אפשר רק ליחס לעובדה שהבחור רצה להתפרנס ומכיון שהוא מכר את מרכולתו ביציעי קטמון ברי שהתחנף אלינו.

תשמעו כאמור הייתי רעב וגרעינים שחורים אני לא מפצח כבר הרבה זמן אבל הרעב הציק לי וחשבתי שזה ימלא אותי, אז קניתי

המשחק עמד להתחיל ו2 הקבוצות הסתדרו לעלות למגרש

קטמון בצבע אדום mind you

תשמעו,ראשית כשהקבוצות עלו מגרש הייתה התרגשות,שנית הבנתי מייד שהמקום שמצאתי, ממש לא בשבילי

2 בחורים צעירים התחילו לתופף  ברעש מחריש אוזניים,וכל הדבוקה של החברה הצעירים התחילה לשיר שירי הלל לקבוצתנו האהובה ולזרוק פתיתי נייר לבנים

ממש בלומפילד,תגידו שלא

גם אני זכיתי לקבל פתיתי נייר לבנים מבחור סיפק נייר לכל הטריבונה,מי שתוהה מאיפה היה לבחור כל כך הרבה נייר היה צריך להפוך את הפתקיות ולראות שהיה כאן מישהו עם יוזמה שפשוט אסף  את פתקיות ההצבעה מיום הבחירות והביא אותם למגרש.

אז איך שהקבוצות עלו למגרש כל  הצופים שלידי קמו ,צעקו,שרו וזרקו פתיתי נייר ,אני חשבתי לחסוך את שלי ולזרוק אותם בהזדמנות קרובה

אבל מסתבר שפתיתי נייר זורקים שהקבוצות עולות למגרש

אחרת אתה יכול להשאר עם פתקים של בחירות בכיס שמאל ושקית גרעינים שהתחלת לפצח ולא בא לך יותר בכיס ימין וזהו...

אז המשחק התחיל ולמעשה אני לא מכיר את השמות של השחקנים,כלומר אני יודע שמות של כמה שחקנים אבל מעולם לא ראיתי אותם,היום למשל הסתבר לי מקריאה בעיתון על המשחק מי שיחק במשחק

אבל בואו לא נקדים את המאוחר,כאמור לא הייתי במשחק כדורגל הרבה שנים אבל גם אני יודע שיש הבדלים בין קהל של  מכבי והפועל תל אביב לצורך העניין לבין 400 איש שבאים למשחק של ליגה א'.

מצד שני אחרי שאתה לא נמצא במשחק כדורגל כל כך הרבה זמן להתחיל עם קהל של 400 זה לא רע

ומה אגיד לכם,קראתי כבר שאיפה שקטמון משחקת מגיע הרבה קהל ולא משנה איפה משחקים והתפלאתי לראות כאמור הרבה אנשים צעירים,ממש לא בסגנון של אוהדי בית"ר,לא מעט נשים צעירות והמון ילדים וכולם מעודדים כל הזמן,זה לא יאומן

יש 2 ראשי קנוניה שמתופפים על התופים ויש אחד שמנצח על מקהלת שירים שהחבר'ה  שם שולטים והכל עם תנועות ידיים וכוריאוגרפיה  מרשימה של נפנוף בדגלים וביחד עם העידוד המסיבי זה  מרשים ואתה הזר שהגעת בפעם הראשונה מזה שנים למגרש כדורגל מתחיל להרגיש בבית

ואתה מוחא כפיים בקצב,ומתחיל לשיר יחד עם כל הקהל ויש התרגשות,בחיי ,נשבע

אבל ליתר בטחון ולטובת השמיעה  שעוד נשארה לך מהמלחמות אתה  זז הצידה מקבוצת המעודדים מתרחק מהתוף כדי  להתרכז במשחק

נו והיה כמובן משחק והמחצית הראשונה הסתיימה ב0:0  ואז הלכתי אחרי הריחות ,כי גרעינים לא משביעים וקניתי לעצמי קפה וקניקיה בלחמניה ולהפתעתי המחירים היו סבירים ושוב חזרתי לטריבונה וישבתי במקום אחר

בכלל כנראה שהשתנו דברים מאז שהייתי במשחק כדורגל כי דבוקת האוהדים המרכזית זו שנופפה בדגלים ותופפה על תופים לא ישבה בכלל

וכך גם האנשים בסביבתם,עמדו כל המשחק,אז אולי זה טוב נגד הקור שעוד אדבר בו אבל ראבק,אפשר לשבת ולעודד, לא? אי אפשר?

בכל מקרה אני הייתי בצד של היושבים.

ואחרי שאנחנו התקפנו והם התקיפו  פתאום הייתה הכשלה של שחקן שלהם ברחבה והשופט שרק פנדל ,נגדנו !!

הייתה דממה ביציע שלנו (וגם ביציע שלהם,אבל שמה הייתה דממה כל הזמן כי הם הביאו איזה 20-30 צופים שלא עשו רעש)

לקח כמה דקות עד שהשופט הרגע את כולם,השחקן של כפר שלם שם את הכדור על נקודת הפנדל ובמגרש  ניהיה שקט נוצה

כל היציע שלנו נשא תפילה וחלק מאיתנו היה עם המצלמות של הסמרטפונים לכיוון השער שלנו

אז השחקן של כפר שלם בעט והשוער שלנו עצר  וכל הקהל כולל אותי רקד השתולל  ואבן משותפת ירדה לנו מהלב

תשמעו,זה משהו הדבר הזה,נורא קל להתמכר לתחושות ואני מתאר לעצמי כשמדובר עם קהל גדול יותר,אבל כרגע אני מעדיף את המסגרת הזאת כאמור

5 דקות אחרי זה חטף שחקן שלנו כדור במרכז השדה ואם אני זוכר נכון הוא מסר לשחקן אחר שלנו וזה מהאוויר ממרחק של כ20 מטר הביא בעיטת וולה כמו בסרטים והכדור נכנס לשער שלהם

ככה החלו החגיגות אחרי שהבקענו גול,פתיתי הנייר לא שלי:-)

תשמעו,זו שמחה אדירה,אני לא זכרתי שזה כזה אושר שהקבוצה שלך מבקיעה גול והיא עומדת לנצח

אני לא ממש יכול להסביר,זה משהו בגוף השמחה הזאת

הבעיה שנשארו עוד כ25 דקות בהם אתה מתוח ,עצבני,מעשנים עליך בשרשרת כי אתה הפסקת לעשן ואתה מקלל בלב את השופט ואת אמא שלו

ואת כל קרוביו

ואז המשחק מסתיים ואתה מבין שקבוצתך האהובה ניצחה שוב והפעם לא קראת על זה באינטרנט או בעיתון ואתה נפרד מהאנשים שאתה לא מכיר אבל הסבירו לך פנים, פטפטו איתך על אה ועל דה באמצע המשחק והיה בסך הכל נורא נחמד

רק דבר אחד הרג אותי,הרגליים שלי קפאו,רשמתי לעצמי שבמשחק הבא ללבוש גטקס ו2 זוגות גרביים אם המשחק מתקיים בערב

בעוד יומיים מכבי חיפה באה לשחק נגד הפועל אזור בגביע המדינה,המשחק בראשון לציון כי למה שקבוצת ליגת העל כמו מכבי חיפה תצטופף במגרשנו הקט שביישוב?

הם ודאי מביאים הרבה אוהדים וגם אצלנו גוייס שבט הצופים המקומי,אז גם אני ושניים מילדיי ניסע למשחק,מה,הזדמנות, גם לראות את מכבי חיפה וגם אולי ננצח אותם ואז איזו הפתעה זו תיהיה?

בלי קשר:

ג'וקוביץ לקח את אוסטרליה

תצביעו לי בגולדן בלוג,קטגוריית דעה,פנימי גובלן

אני סיימתי,תיהיו טובים