אינספור שבילים ויציאה 
רושם בתוך יומן מסע 
להתערבב ולא להיבלע 
רושם בתוך יומן מסע 

והיה אם מישהו בא 
אל תסתובב 
כי זה תמיד יכול להיות 
זה שידליק לך את הלב 
יפרוק את הכאב בשלווה 

מגע הרוך גובר על המכה 
רושם בתוך יומן מסע 
כולנו עשויים אבק של אהבה 
רושם בתוך יומן מסע 

מביטים למעלה ונושאים תפילות 
כשבינתיים שוכחים 
שהמשמעות לחיות 
היא לשאול את השאלות ולענות 

והיה אם מישהו בא...

אל תפחד תשאף לדעת 
אל תדאג עוד תקיים 
מי שבידו לגעת 
יש שבליבו עוד לנחם 
אל תפחד ימים יבואו 
ועונות שנה תחלוף 
אתה תראה שעוד נגיע אל הסוף 

אל תפחד ממציאות נושכת 
ואנשים קרים 
כל אחד סוחב בבטן 
ומעט שעליהם רואים 
כמה כח יש ברגע 
והנצח אין לו סוף 
בכל דמעה שעוד תרד 
יגיע צחוק 

וזה הרגע 
הנה באה השעה 
מה תביא איתה הרוח 
מה ימיס את הדממה 
ויש סיבות לכל דבר 
יש חלום שלא נגמר 
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר 

וקדימה אל האופק 
אל השמש הטובה 
זה רחוק אבל תגיע 
קצת עייף וקצת צמא לאהבה 
שמחכה לך, תקטוף אותה כפרי בשל 
ואז תנוח תרדם בצל 

וזה הרגע 
הנה באה השעה 
מה תביא איתה הרוח 
מה ימיס את הדממה 
ויש סיבות לכל דבר 
יש חלום שלא נגמר 
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר

את השיר הזה אני מקדיש לילד ולנער שהייתי

,בדיעבד תוך כדי הכתיבה  הבנתי שלא הייתה לי ילדות מאושרת ואני רוצה לחבק את הילד שהייתי ולומר לו שהוא יגדל  ויהיה מאושר גם אם אז הוא לא ראה את זה מגיע

ניסיתי ניסיתי מאד, 
להילחם ברוחות, 
לא סיפרתי לך כמה. 
ניתקתי את עצמי מהרוב, 
אך בתוך המציאות, 
חטפתי ג'ננה. 

אדם צריך שתהיה לו מילה, 
קצת מקום בעולם, 
אהבה לא נשכחת. 
וקול אמיתי לתפילה, 
ורגע מושלם, 
כדי לתת ולקחת, 
ולא...לפחד מהפחד. 

ניסיתי ניסיתי לצוף, 
יחסי אהבה, 
זה משחק מלוכלך קצת. 
מציפור שוב למדתי לעוף, 
לנחות בשלווה, 
לא ליפול על התחת. 

אדם צריך שתהיה לו מילה... 

ניסיתי כי הייתי צריך, 
לו היית במקומי, 
מה היית אז אמרת? 
תמשיך כי צריך להמשיך, 
אם אתה אמיתי, 
בשבילי אתה המלך. 

אדם צריך שתהיה לו מילה...

אין לי אפשרות  להעביר את התחושות שלי כשאני שומע את השיר הזה

זה שיר  על מלחמה,מלחמה על האהבה,על הפחדים,על  לקבל אומץ לחשוף חולשות,על לחפור בתוכך ולהיות מוכן לקבל מה שיבוא וב10 השנים שאני כאן,בהתחלה ממש בלי להתכוון בכלל ,זה קרה,לאט לאט,צעד אחרי צעד,בחשש  ששוב  אהיה ללעג בגלל התחושות שאותם היטבתי להסתיר  ואם יקבלו אותי כמו שאני,זה לא היה יכול לקרות אחרת, והשיר הזה הוא סוג של תקווה של הנה הגעתי,כמו שארצי אומר,זה שיר תפילה בעצם והוא מתאים לתחושות שלי,לגמרי

אני רוצה להודות לכל מי שהגיב כאן אי פעם,לכל מי שהתייחס ,שנתן מילה חמה שליווה אותי בלונה פארק הזה שנקרא ישראבלוג

שוב, הייתי שמח להודות לכל אחד ואחד מכם

וכמו שכתבתי פעם ,תחשבו לרגע שאני שחקן כדורגל (של הפועל קטמון ,אלא מה) שמבקיע גול ורץ למול הטריבונות המלאות כשהיד שלי  טופחת על לוח ליבי כתודה,תודה גדולה על העידוד והתמיכה לאורך כל השנים

תודות חמות למריאט,אילנה ויריב על ההזדמנות הגדולה

ולקבוצת הכדורגל המופלאה שלי הפועל קטמון ירושלים,שנתנה תקווה חדשה שאפשר אחרת,חייבים אחרת,בלי גזענות,בלי קללות בלי חרמות ושנאות,על מסע מופלא שימשך עוד ועוד

יש לי אליכם כמו שחברי הטוב שדות אומר ,רק אהבה וCARE

זה פוסט חגיגת העשור שלי

אתם טובים אני יודע,אני משתדל