לפני כמה ימים הגיע הבן הצעיר ובישר לנו שאנחנו מוזמנים לטקס בבית הספר שלו  בו יחולקו תעודות הצטיינות ,לתלמידים  בכל מיני תחומים

הוא יקבל תעודת הצטיינות על השגיו באומנות. 

(קצת מזכיר את הבדיחה על הילד שהביא תעודה שחלקה הגדול ציונים שליליים ורק במוזיקה או באומנות הוא מקבל מצויין,לשמחתי זה לא המצב עם הילד,ציוניו סבירים,חלקם מעל הממוצע ,בחלק הוא צריך להשתפר אבל לא תעודה רעה בכלל)

הטקס נקבע להיום ב-8:30 בבוקר

למה בשעה הזאת? אנשים עובדים ובכדי לבוא הם צריכים לוותר על חלק מיום העבודה שלהם,אבל מה לא עושים למעו ילדינו?

אז מילא השעה  הלא נוחה אבל למה בשם שמיים לעשות את הארוע בחוץ? למה לא באולם ממוזג? אולי לא ידעתם אבל קיץ והוא חם ולח ואם בחוץ למה לסדר את הכיסאות בצורה כזאת שהילדים שצריכים לקום ולהגיע לבמה יתקשו לעשות זאת כי הכסאות סודרו בצורה כזאת שלא היה מעבר  נוח ומהיר מהיכן שישבו הילדים לבמה.

ועל כל זה אני מוכרח לומר פעם אחת ולתמיד מה דעתי על טקסים מהסוג הזה:

הטקסטים חוזרים על עצמם,אני לא יודע מי כותב אותם אבל מי שכותב אותם חושב  כנראה שהוא נואם בטקס בר מצווה  עם הברכות האלה שתמיד מתחילות במילים הנבובות מודה אני להורי מורי וחבריי שהגעתי עד הלום

למה אי אפשר לכתוב כמו שאנחנו מדברים? למה בכל טקס צריך לנאום כאילו השומעים הם תלמידים מכיתה ג' בבית ספר יסודי בזרנוגה עילית (סליחה זרנוגה ,אתם רק משל,ברגיל אתם בטח סבבה אגוזים)

והטקס מתמשך וחם בחוץ,אנחנו מתחילים להזיע ,מזיזים את הכסאות שלנו לכיוון כמה פיסות צל והנאומים ממשיכים כאילו אנחנו בערב סתווי קריר.

 ולמה צריך להקפיד על קרדיט לכל מורה ומורה ,למה צריך לפרט  בשעה החמה הזאת,מי תרם ומי עשה  וכמה

ואחרי הנאומים מתחילים להזמין את התלמידים המצטיינים לבמה.

ומזמינים את אלה שהצטיינו בלימודים וכל אחד מאלה מחבק ומנשק את כל המורות שעומדות על הבמה ואת המנהלת ואז  ההורים הנרגשים מצלמים את המצטיין וזה לוקח עוד קצת זמן

ואחרי התלמידים המצטיינים מגיעים ועולים המצטיינים החברתיים ואחריהם מי שתרם לקהילה ומי שהתנדב לכאן ולשם

עלו כאלה שקראו הכי הרבה ספרים (מוזר אגב שצריך לציין ילדים שקוראים ספרים,משהו שפעם היה טבעי לגמרי)

והטקס מתארך ומתארך וסופו לא נראה באופק והילדים המסכנים שיושבים מתחת ליריעות שנמתחו מעליהם להגן מפני השמש וספק אם הגנו גם הם מתחילים לזוז לכיוון צל

ואז כשחשבנו ששכחו את הילד שלנו ואנחנו הוזמנו לשווא קראו בשמו שיעלה לקבל תעודת הצטיינות באמנות.

רק מה,הילד ישב בירכתי האולם המאולתר,כאמור לא יצרו מעברים כדי להגיע מהר לבמה ועד שהילד יצא מהשורה שלו הצידה והתחיל לפסוע לעבר הבמה ,המורות שנתנו את התעודות למצטייני האומנות חשבו כנראה שהילד לא הגיע לטקס או אין לי מושג מה חשבו הרי ראו אותו צועד לכיוונם, פשוט עזבו את במה ! המנהלת המשיכה לברך,הפעם את השומר של בית הספר ובאמצע הברכות לשומר ,הילד הגיע מולה,מאוד נבוך מהסיטואציה ולא ממש יודע מה לעשות כי מהצד השני של הבמה הגיע גם השומר לקבל את המגן שלו.

המנהלת מיהרה לדחוף לילד את התעודה,אנחנו כמובן שלא הספקנו לצלם את המעמד,גם אם רציתי לצלם הייתי מאוד נסער מהסיטואציה ואלמלא זוגתי שעצרה אותי,הייתי קם על רגליי ופשוט מוחא בקול רם על הסיטואציה

איזו חוצפה מדהימה ,אתם מזמינים אותנו לטקס,מייבשים אותנו יותר משעה וחצי,מדברים על סובלנות וכיבוד האחר ועוד בלבולי ביצים שאומרים  בטקסים מהסוג הזה ונפשנו נקעה מהם  ואז ברגע שהילד מתעכב קצת אתם מתאיידים מהבמה  וממשיכים הלאה כאילו כלום?

באותו רגע עזבתי את הטקס ! בדרך החוצה תפסתי מורה שאני מכיר  ושפכתי עליו את כל מה הרגשתי,חזרתי הבייתה ושלחתי למורה שלו סמס שהיא לא ענתה עליו וכתבתי מה דעתי על הארוע בדף הפורום של בית הספר ועדיין לא הגיבו לי בחזרה

זוגתי צלצלה למורה שלו,אמרה לה מה דעתה על הארוע וזכתה להתנצלות שלדעתי לא מספקת

כמובן שאין כבר מה לעשות ואני לא מחפש התנצלויות  מאף אחד

סתם הרגיז אותי  כל ההתנהלות הטיפשית וחסרת המחשבה של הנהלת בית הספר

הגיע החופש הגדול,חודשיים לא צריך להעיר את הילד,לא צריך להכין לו כריכים,לא צריך לבדוק אם עשה שיעורים,לא נקבל בתקופה הזאת טלפון ממזכירות בית הספר ששואלים אותנו למה הילד לא הגיע ואז להבין שהוא לא הגיע ולהתחיל לברר למה

הגיע החופש הגדול ובשנה הבאה יש לי רק ילד אחד במערכת החינוך,שלום כיתה ח' ,תיכף תבוא ט'

בלי קשר:

אתמול הייתה ההופעה הראשונה של כוורת,אני מודה  שכשראיתי בחדשות קטע קצר שהביאו מהמופע נורא התחשק לי ללכת

אבל יש לי באוטו את הדיסק המרובע מההופעה החיה בפארק הירקון מ98 ואני שומע אותו ומצטמרר,שומע ומצטמרר,זו הופעת רוק מושלמת !

הגיטרות של סנדרסון שמיר וקלפטר הבס האלוהי של אלון התוספת המופלאה של רכטר והתיפוף עם התוספות הקוליות של מאיר ומעל הכל השירה הצרודה משהו של האליל שלי גידי גוב וכל ההרמוניה הזאת ביחד מטריפה אותי,אשכרה

ויימבלדון תיכף מתחיל, הלילה המשחק האחרון בסדרת הגמר המופלאה בNBA בין מיאמי לסן אנטוניו,התוצאה כרגע 3:3 ומי שתנצח תיהיה אלופה,המשחק השישי שהסתיים בנצחון מיאמי היה משחק מדהים ואני מצפה שגם המשחק שיתחיל ב4 בבוקר שעון ישראל יהיה כזה,אני בעד סן אנטוניו אבל חושב שמיאמי תיקח

אני סיימתי,תיהיו טובים